| מאת: יורם
טהרלב
זֶה
הִתְחִיל בִּשְׁנֵי הוֹרִים
עַלִּיזִים וּצְעִירִים
שֶׁהוֹלִידוּ
בִּשְׁבִילִי
אֶת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי
וּכְשֶׁיֵּשׁ לִי מְסִבָּה
רַק תַּבִּיטוּ מִי שֶׁבָּא
רַק תַּבִּיטוּ מִי
שֶׁבָּא:
פזמון
אַבָּא בָּא
סַבָּא בָּא
אַרְיֵה מִכְּפַר סַבָּא בָּא
בָּא בָּרוּךְ בָּרוּךְ הַבָּא
עִם דּוֹדָה,
דּוֹדָה רַבָּהּ
אַבָּא בָּא
סַבָּא בָּא
גַּם הַסַּבְתָּא יבבה
אָהֳלָן וּמֵרְחָבָה
מִי שֶׁבָּא בָּרוּךְ
הַבָּא! |
מְבִיאִים לִי מַתָּנוֹת
גַּם גְּדוֹלוֹת וְגַם קְטַנּוֹת
מְנִיחִים הֵם בַּפִּנָּה
וְיוֹצְאִים
אֵל
הַגִּנָּה
מְנַשְּׁקִים אֶת אֲחוֹתִי
וּבָאִים לִצְבֹּט אוֹתִי
וּבָאִים לִצְבֹּט אוֹתִי:
אַבָּא
בָּא...
וְאַחַר כָּךְ בֶּחָצֵר
מַתְחִילִים הֵם לְדַבֵּר
מִתְוַכְּחִים בִּצְעָקוֹת
וְכִמְעַט הוֹלְכִים
מַכּוֹת
אַךְ כְּשֶׁהַכִּבּוּד מוּכָן
הֵם רָצִים אֵל הַשֻּׁלְחָן
הֵם רָצִים אֵל הַשֻּׁלְחָן:
אַבָּא
בָּא... |