תמצית חוק האזרחות תשי"ב 1952


פרק ראשון: רכישת האזרחות
מבוא (תיקון: תשכ"ח, תשנ"ו) 1.
אזרחות ישראלית נקנית -
מכוח שבות לפי סעיף 2,
מכוח ישיבה בישראל לפי סעיף 3,
מכוח לידה לפי סעיף 4,
מכוח לידה וישיבה בישראל לפי סעיף 4א,
מכוח אימוץ לפי סעיף 4ב,
מכוח התאזרחות לפי הסעיפים 5 עד 8, או מכוח הענקה לפי סעיף 9.
לא תהיה אזרחות ישראלית אלא לפי חוק זה.
אזרחות מכוח שבות (תיקון: תשכ"ח, תשל"א, תש"ם, תשנ"ו)
(א) כל עולה לפי חוק השבות, תש"י - 1950, יהיה לאזרח ישראלי מכוח שבות.
2.
אזרחות מכוח ישיבה בישראל
(א) מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארצישראלי, ולא היה לאזרח ישראלי לפי סעיף 2,
יהיה לאזרח ישראלי מיום הקמת המדינה אם נתקיימו בו תנאים אלה:
3.
ביום ד' באדר תשי"ב (1 במרס 1952) היה רשום כתושב לפי פקודת מרשם התושבים, תש"ט - 1949; (1)     
ביום ד' באדר תשי"ב (1 במרס 1952(2) ביום תחילת תקפו של חוק זה היה תושב ישראל; (2)     
(3) מיום הקמת המדינה עד יום תחילת תקפו של חוק זה היה בישראל או בשטח שהיה לשטח ישראל אחרי הקמת המדינה, או שבתקופה זו נכנס לישראל כדין. (3)     
אזרחות מכוח לידה (תיקון: תש"ם, תשנ"ו)
(א) אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:
4.
מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים; (1)     
מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים (2)     
אזרחות מכוח לידה וישיבה בישראל (תיקון: תשכ"ח)
(א) מי שנולד אחרי הקמת המדינה במקום שהיה שטח ישראל ביום-לידתו, ולא היתה לו
מעולם שום אזרחות, יהיה לאזרח ישראלי, אם ביקש זאת בתקופה שבין יום הולדתו ה18- לבין
יוםהולדתו ה21- ואם היה תושב ישראל חמש שנים רצופות בתכוף לפני יום הגשת בקשתו.
4א.
אזרחות מכוח אימוץ (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח)
קטין יהיה אזרח ישראל מכוח אימוץ מיום אימוצו, אם התקיים בו אחד מאלה: 		4ב.
הוא אומץ לפי חוק אימוץ ילדים, התשמ"א - 1981, כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים; (1)     
הוא אומץ מחוץ לישראל כשאביו או אמו המאמצים היו אזרחים ישראלים לפי פסקאות (א) עד (ה) בסעיף 4(א)(2), ובלבד שהמאמצים לא היו תושבי ישראל ביום האימוץ וניתנה הסכמת שני ההורים המאמצים. (2)     
התאזרחות
(א) בגיר שאיננו אזרח ישראלי יכול לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות אם נתקיימו בו תנאים אלה: 		5.
נמצא בישראל; (1)     
היה בישראל שלוש שנים מתוך תקופת חמש שנים שקדמה ליום הגשת בקשתו; (2)     
זכאי לשבת בישראל ישיבת-קבע; (3)     
השתקע בישראל או שיש בדעתו להשתקע בה; (4)     
יודע ידיעת-מה את השפה העברית; (5)     
ויתר על אזרחותו הקודמת או הוכיח שיחדל מהיות אזרח-חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי. (6)     
(ב) מי שביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף-קטן (א), יעניק לו שר הפנים, אם ראה זאת לנכון, את האזרחות הישראלית על ידי מתן תעודת האזרחות.
(ג) לפני הענקת האזרחות יצהיר המבקש הצהרה זו: "אני מצהיר שאהיה אזרח נאמן למדינת ישראל".
פטור מתנאים להתאזרחות (תיקון: תש"ם)
(א) (1) מי ששירת שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל, או ששירת אחרי יום ט"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947), בשירות אחר ששר הבטחון הכריז עליו, באכרזה שפורסמה ברשומות, כשירות צבאי לצורך סעיף זה, ושוחרר כחוק;
(2) מי ששיכל בן או בת בשירות כזה, פטורים מהתנאים שבסעיף 5(א), פרט לתנאי שבסעיף 5(א)(4).
(ב) מי שמבקש להתאזרח אחרי שהצהיר לפי סעיף 2(ג)(2), פטור מהתנאי שבסעיף 5(א)(2).
(ג) מי שערב הקמת המדינה היה נתין ארצישראלי פטור מהתנאי שבסעיף 5(א)(5).
(ד) שר הפנים רשאי לפטור את המבקש מהתנאים שבסעיף 5 (א)(5( ,)2()1) ו-(6), כולם או מקצתם, אם יש, לדעתו, סיבה מיוחדת המצדיקה את הפטור.
(ה) שר הפנים רשאי, לפי שיקול דעתו, להעניק אזרחות ישראלית בדרך של התאזרחות לתושב בגיר של אזור המוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל שביקש להתאזרח, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א), אם שוכנע השר כי המבקש מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה או שהענקת האזרחות כאמור הוא מענינה המיוחד של המדינה. 		6.
התאזרחות של בעל ואשה (תיקון: תש"ם)
בעל ואשתו שאחד מהם אזרח ישראלי או שאחד מהם ביקש להתאזרח ונתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א) או הפטור מהם, יכול השני לקבל אזרחות ישראלית על ידי התאזרחות, אף אם לא נתקיימו בו התנאים שבסעיף 5(א). 		7.
התאזרחות של קטינים (תיקון: תשכ"ח, תש"ם)
(א) התאזרחותו של אדם מקנה אזרחות גם לילדו הקטין שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל. 		8.
אזרחות מכוח הענקה (תיקון: תשכ"ח, תש"ם, תשמ"ח)
(א) שר הפנים רשאי להעניק אזרחות ישראלית, במתן תעודה ומהיום שיקבע בתעודה - 		9.
לקטין תושב ישראל - על פי בקשת הוריו; (1)     
לילדו הקטין של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2) - על פי בקשת הוריו; (2)     
לילדו של אזרח ישראלי לפי סעיף 4(א)(2), למי שאזרחותו הישראלית בוטלה לפי סעיף 10 בהיותו קטין - על פי בקשה שהגיש לשר בתקופה שבין יום הולדתו ה18- לבין יום הולדתו ה22-. (3)     
לתושב ישראל הנמצא בישראל שהשר שוכנע כי הוא מזדהה עם מדינת ישראל ויעדיה והוא או בן משפחתו שירתו שירות פעיל בצבא-הגנה לישראל או פעלו פעולה של ממש לקידום הבטחון, הכלכלה או ענין חשוב אחר של המדינה או שהענקת האזרחות כאמור היא מעניניה המיוחד של המדינה; בפסקה זו "בן משפחתו" - בן זוג, הורה, בן ואח. (4)     

פרק שני: איבוד האזרחות
ויתור על אזרחות (תיקון: תשי"ח, תשכ"ח, תש"ם)
(א) אזרח ישראלי בגיר שאינו תושב ישראל רשאי להצהיר בכתב שהוא מוותר על אזרחותו.
(ה) ויתור על אזרחות לפי סעיף זה טעון הסכמת שר הפנים, ואם הסכים השר לויתור. 		10.
ביטול אזרחות (תיקון: תשכ"ח, תש"ם)
(א) אזרח ישראלי שיצא מישראל שלא כדין לאחת מהמדינות הנזכרות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד - 1954, או רכש את אזרחותה, יראוהו כמי שויתר על אזרחותו הישראלית והיא תתבטל מיום יציאתו מישראל; ביטול אזרחותו הישראלית של אדם לפי סעיף קטן זה, מבטל גם את אזרחותו הישראלית של ילדו הקטין שאיננו תושב ישראל.
(ב) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל.
(ג) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, ורשאי השר לקבוע שביטול האזרחות יחול גם על ילדו הקטין של אותו אדם.
11.





הערות / הארות
[ דבר המנהל / אודות עירוני ג' / מגמות / פעילויות חברתיות / הרכב לימודים / דף ראשי ]
[ נהלים ומטלות / שעורי-בית / מבחנים / חומרי העשרה / קישורים / מה חדש אזרחות: ]