סוגיית הזהות של אזרחי ישראל



          מרכיב הזהות
        ישראלי מרכיב אזרחי
  דרוזי יהודי נוצרי מוסלמי מרכיב דתי
בדואי דרוזי יהודי פלסטיני ערבי מרכיב לאומי

הזהות היא דבר סובייקטיבי והגדרת נבחנת עפ"י שני קריטריונים:
1. הסדר - איזה מרכיב נמצא אצלי בסדר גבוה יותר.
2. קיום או אי-קיום של מרכיב/ים מסוימים.

דוגמאות:
1.
העובדה שלא קיים פלסטיני - מצביע על פחות או חוסר חשיבות של רכיב זה לעומת שאר הרכיבים ועל אחת כמה וכמה רכיב הערבי שגם מבטא לאומיות.             מרכיב הזהות
        ישראלי מרכיב אזרחי
  דרוזי יהודי נוצרי מוסלמי מרכיב דתי
בדואי דרוזי יהודי פלסטיני ערבי מרכיב לאומי

2.

העובדה שלא קיים רכיב הדת - מבטא את העובדה כי אין לכך חשיבות בעיני אותו אדם.             מרכיב הזהות
        ישראלי מרכיב אזרחי
  דרוזי יהודי נוצרי מוסלמי מרכיב דתי
בדואי דרוזי יהודי פלסטיני ערבי מרכיב לאומי

3.
ישראלי-פלסטיני לעומת פלסטיני-ישראלי : במקרה הראשון קודם כל אזרח ישראלי ורק אחר-כך בן המיעוט הפלסטיני. במקרה השני קודם כל בין הלאום הפלסטיני ורק אחר-כך ישראלי. במקרה של התנגשות בין שני הדברים ההכרעה תהיה לטובת המרכיב הראשון: המקרה הראשון שירות בצה"ל חיוני, למרות קונפליקט אפשרי אם בני הלאום שלי; במקרה השני - לא ניתן לשרת בצה"ל, זה נוגד את האינטרס הכולל של בני הלאום שלי.

4.
מוסלמי-ערבי-ישראלי לעומת ערבי-ישראלי-מוסלמי: במקרה הראשון מרכיב הדת הוא המרכזי. כאשר יש התנגשות בין אינטרס מוסלמי לשל דת אחרת: לא משנה אם מדובר בערבי או יהודי - אני נאמן לדתי: דוגמא הקונפליקט הקיים בנצרת בין ערבים נוצרים לבין ערבים מוסלמים שהגיע עד שפיכות דמים. במקרה השני הדת במקום משני קודם כל הלאום. במקרה של סכסוך בין יהודי למוסלמי: אם מדובר במוסלמי שאינו ערבי לאו דווקא יתמוך במוסלמי, אך אם מדובר בסכסוך בין ערבי נוצרי ליהודי בהכרח יתמוך בנוצרי.

גורמים שהשפיעו על העמקת הזהות הפלסטינית בקרב ערבי ישראל:

מלחמת העצמאות - הערבים שלא נכללו בשטחי מדינת ישראל לא התקבלו כאזרחים במסגרת המדינות הערביות השכנות - אכלוסיה זו החלה לזהות את עצמה כקבוצה לאומית נפרדת מערבי לבנון, סוריה, ירדן ומצרים שבקרבם מצאו מקלט. ערבי ישראל זכו אומנם מבחינה רשמית לאזרחות אך היו כפופים לממשל צבאי שהגביל הרבה מהחירויות שלהם והקשה על השתלבותם החברתית והכלכלית במדינה. 1.
מלחמת ששת הימים - ערבי ארץ-ישראל המנדטורית שוב היו תחת אותו שלטון. השלטון היה בעל זהות לאומית שונה (יהודי) והיה במצב של סכסוך עם העולם הערבי. ערבי ישראל מצד אחד הבחינו בהבדלים ביניהם לבין בני עמם ביש"ע שהיו תחת שלטון ערבי והבינו כי יש משמעות להיותם אזרחי ישראל. מצד שני החלו לראות את גורל בני עמם תחת הכיבוש הישראלי. 2.
מלחמת יום-כיפור - ישראל קיבלה מכה קשה שהגבירה את הגאווה הערבית. 3.
הסכם השלום עם מצרים - במסגרת ההסכם שנחתם בקמפ-דויד בין בגין לסאדאת הוזכרה הבעיה הפלסטינית והצורך למצוא לה פתרון. 4.
מלחמת לבנון ישראל הביאה לגירוש אש"פ מלבנון והתבססותו בתוניס - הדבר החליש את פעולות הטרור שביצע אש"פ אך שיפר את מצבו המדיני. 5.
האינתיפדה ערבי יש"ע החלו במאבק אלים נגד ישראל. ערבי ישראל מצד אחד חשו הזדהות עם אחיהם בשטחים, אך מצד שני נשארו נאמנים למדינתם. 6.
מלחמת המפרץ וועידת מדריד - ישראל החלה משא ומתן לשם פתרון הבעיה הפלסטינית, אך עדין לא הכירה בפלסטינים ומשלחת של ישראל דנה עם משלחת ירדנית שהיו בה נציגים פלסטינים. 7.
הסכם אוסלו - ממשלת ישראל הכירה באש"פ וחתמה אותו על הסכם מדיני. ערפת וארגונו מורשים להגיע ליש"ע ומוקמת הרשות הפלסטינית. ערבי ישראל רואים עצמם כגשר בין ערבי השטחים למדינת ישראל - הזהות האזרחית והפלסטינית לראשונה ולתקופה קצרה בלבד חיות זו לצד זו יחד. ערבי ישראל מתחילים להגביר דרישותיהם לשוויון זכויות ולשילובם האזרחי המלא במדינה. 8.
מבצע ענבי-זעם - במסגרת תגובה של צה"ל על התקפות החיזבלה בלבנון נפגע מחנה פליטים פלסטיני בלבנון ונהרגים בו פלסטינים רבים - ערבי ישראל מאיימים בהחרמת הבחירות, אך לבסוף מצביעים רובם פתק אחד לפרס ופתק שני לרשימות ערביות. 9.
אינתיפדת אל-אקצא - ערבי ישראל לוקחים חלק בהפגנות אלימות במקביל לערבי השטחים. כרסום בזהות האזרחים וגידול בזהות הפלסטינית. 10.
הערות / הארות
[ דבר המנהל / אודות עירוני ג' / מגמות / פעילויות חברתיות / הרכב לימודים / דף ראשי ]
[ נהלים ומטלות / שעורי-בית / מבחנים / חומרי העשרה / קישורים / מה חדש אזרחות: ]