בי"ס מעלה הכרמל- משוחחים עם תלמידה שנכחה בפיגוע:

"הייי אנסטסיה.אני מאוד מדגאגת אליך .איך את אחרי הפיצוץ?
אני בסדר.כול המלחמה אני אצל אבא בקיבוץ,נתנו לנו חדר בחינם כי אנחנו מצפון,גם לא מזמן אמא אמרה לי שהחדראוכל גם בחינם רק צריך לאגיד שאתא מצפון.
אתמול ביום רביעי בערב אני ואמא היגנו הביתה כיאני לא הייתי בו כבר 3 שבועות.היום יום חמישי ואני נוסעת בחזרה לאבא,אז לא יוכל לאנות לך כי לאבא שלי אין מכלדת עברית במחשב.ו את יכולה לאבי את הפלפון שלך אני רוצה להיתקשר לך.מקבה שהמלחמה תסיים מהר.בייי. "

http://www.mkm-haifa.co.il/forumphp/viewtopic.php?t=18355

בבי"ס הרצל  כותב נועם מכיתה ב':

כותרת: חופש הטילים של נסראללה

למי נמאס לרדת למקלט ביום בצהריים ובאמצע הלילה,

ולשמוע אזעקות מעצבנות ובומים חזקים,
ואני מקווה שהמצב הזה יגמר מהר
לפני שהחופש יגמר ואם הוא לא
יגמר לא נוכל לילמוד בביה"ס

http://www.mkm-haifa.co.il/forumphp/index.php?h=1&pf=105

רונית,  מבית ספר גורדון, פרסמה בפורום מאמר: חשוב בשם: חרדות של ילדים

אנסטסיה כותבת:

כותרת: הפחד שיישאר לנו

הפחד שלי ישאר לכל החיים . הפחד הזה לא יעבור כמו שאומרים . לכל דבר יש מקום בלב וכ דבר נשמר בתוכו . כל אלימות וכל פחד. ועכשיו הלב ימצהא מקום להכניס את הפחד הזה כשיגידו את המילה מלחמה הפחד הזה יצא מהמקום שהלב מצא לו והוא יכנס לתוכי . את כל הדברים שקרו במילחמה הזאת אני אזכור וגם את כל האזעקות וכל הבומים .
אז תיזכרו שהלב שומר הכל ולא שוכח.
שלכם אנסטסיה

ותשובתה של רונית:

אנסטסיה מתוקה שלי,
איזה יופי שהצטרפת אלינו לפורום.
איפה היית כל המלחמה ? חסרת לי כל כך !

קראתי את כל הדברים שכתבת.
אני מאד מבינה את הגעגוע שלך לבית הספר כי אצלנו בבית הספר אתם מרגישים
בטוחים ורגועים ופתאום בגלל המלחמה הנוראה הזאת כולנו, לא רק את, מרגישים צורך
להיות ביחד, במקום שטוב לנו.

אני מאד מעריכה את מילות העידוד שכתבת לעדן ואת מילות התודה שלך לאילנה וריטה האימהות הנפלאות.

סיפרת על הפחד שהשתכן לו בתוך ליבך ואמרת שלא תשכחי את המלחמה הזאת לעולם.
אני "קצת" יותר גדולה ממך ועברתי כבר כמה מלחמות, גם כילדה וגם כבוגרת. נכון , אני זוכרת את כולן. נכון גם שכשאני נזכרת במלחמה כלשהי - כל הזכרונות מציפים אותי פתאום.

אני בטוחה שכך יהיה גם עם המלחמה הזאת. כרגע הפצע שהמלחמה הזאת גרמה לנו - עדיין טרי וכואב ומטריד. עם הזמן, הפצע יגליד ויכאיב פחות ויטריד פחות עד שיפסיק להציק בכלל. לא נשכח אף פעם. זה נכון. אבל נדע להתמודד טוב יותר.

אני מאחלת לך את הכי טוב בעולם ומחכה כבר שניפגש כי אז אחבק אותך חזק ואעביר אלייך קצת כוח להתמודדות, בדיוק כפי שאני יודעת שממך יעברו אליי החיוכים שלך ושמחת החיים שבך ובזכותך גם אני אתחזק. ודעי לך, גם אני מאד פחדתי במלחמה הזאת וגם אני מרגישה כמוך בימים אלה.

יהיה טוב, ילדה מקסימה שלי,
נתראה בקרוב,
שלך, רונית

 מיכּי, מכיתות חולים ברכ"ה (בני ציון, רמב"ם, כרמל, הלל יפה) מציעה קישור לפעילויות מתאימות לתקופות של לחץ וחרדה:

http://www.mkm-haifa.co.il/forumphp/viewtopic.php?t=18485

תלמיד מבית ספר תל-חי כותב למחנכת שלו:

היי ברכה
אמא סיפרה לי שהתקשרת .
אני לא כולכך מבלה בחופש בגלל המצב אבל אני משחקת במחשב
וקוראת ספרים עושה תשבצים ועושה יצירה.
אני כבר מחכה לראות מי תהיה המורה שלי
אני עוד מעט יתחיל לקנות דברים לכיתה ה
מחברות ,קלמר ואת כול מה שצריך .
אצלנו מתארחת דודתי מנהריה עם בנה התינוק
אני גם מדברת עם אפרת ,גל ,שובל ורז
אני שומרת איתם על קשר
אבל הכי מבאס זה שאבא שלי גויס ואני מתגעגעת כולכך
טוב זהו נתראה בשנת הלימודים החדשה להתראות

http://www.mkm-haifa.co.il/forumphp/viewtopic.php?t=18411

לקהילת בי"ס רוממה הגיעה ההודעה הבאה ב-"פורוממה":

אנחנו משפחה, שבימים אלה, מכונה "צפונית" ולצערנו אנו מבלים הרבה בבית ובממ"ד אך למזלנו, אנו נמצאים ביחד ומאורגנים ומוגנים, טפו טפו טפו! איך שהוא הגענו לאתר שלכם ונכנסנו , על פי המלצת אורלי לאתר מרתק- נרשמנו למשחקים, גולשים דרכו באתרים נוספים ומעבירים כך את השעות,הלילות והימים.
מי ייתן ונחזור לשגרה ואולי נבוא לבקר בבית הספר ממש ולא באתר.

http://www.mkm-haifa.co.il/forumphp/viewtopic.php?t=18304