עיתון מבית-חיי'נו
דף הבית

מהדורת חודש ניסן

מתכוננים לי"א ניסן

 

103 שנה להולדת הרבי

 

תשועה ברוב יועצת

מעת לעט

מתנות שגורמות נחת...

   רבים בקשו להעניק לרבי מתנות לרגל יום הולדתו, אך הרבי הבהיר אילו מתנות יסבו לו נחת רוח: "מכיוון שיש כאלה שמתכוננים בנוגע ליום ההולדת וכו' וחושבים במה לבטא זאת... הרי כאן המקום להעיר ולהאיר, שראשית לכל יש לקשר זאת בענין של תורה... למרות שעל מתנה לא שייך להציג תנאים, אך כשהמדובר במתנה שצריכה לגרום נחת רוח... הרי נכון ורצוי וטוב... שאצל כל אחד תהיה הוספה בלמוד התורה הן בנגלה והן בחסידות".

 

לבד או עם אחותי?

  מה עושים אם אחותי הקטנה כל הזמן רוצה להצטרף אלי כשאני הולכת לחברה אחר הצהרים? אני לא רוצה להעליב אותה, אבל מצד שני אני רוצה לשחק עם החברה לבד!

 

  הכי טוב לוותר לאחות ולקחת אותה.

             יונית מוריס, יסכה, לירז ו..אחות קטנה בעילום שם..

  תצאי מהבית בלי שהאחות הקטנה תראה.

ש.

  קחי את אחותך מדי פעם, לא תמיד!

אלמונית עם בעיה דומה

  קחי אותה, אבל אמרי לה שזו הפעם האחרונה...

בר , פנינה וצופיה .

  אם לילדה שאת הולכת אליה יש אחות קטנה, אחותך יכולה לשחק איתה. ואם לא, אז תגידי לאחותך שאין לה מה לעשות שם.

מ.ו.
תביאי לה משהו שיעסיק אותה הרבה זמן ואז תוכלי ללכת.

ד.ל. ופייגי

  אפשר  לפייס  את האחות  בממתק וכדו' בשביל שתשאר בבית.

רחלי  רחל   ובנות נוספות.

 במקום לשחק עם החברה, תשארי בבית ותשחקי עם אחותך!

חני

 

 

 
כנס תפילה לבטול גזירת ההתנתקות

מאת כתבתנו חנה , כתה ו'

   "...ותאמר המנהלת להשיב אל הרב: "לך כנוס

 את כל התלמידות הנמצאות בבית הספר והתפללו על גזירת ההתנתקות שתתבטל, גם אני ומורותיי נתפלל כן. ובכן אבוא אל שרון אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי"

   ויעבור הרב ויעש ככל אשר צוותה המנהלת ביום ההוא.. הוא היום השלישי י"א אדר ב' בשיעור החמישי הוא האחרון שיעור 'בת מלך'.."

 

י"א ניסן בשבילי

   נשאר לנו עוד שבוע בלבד עד ליום הקדוש י"א ניסן. כל החסידים מתכוננים ליום הגדול, ובודאי גם כל אחת מאיתנו מכינה את עצמה כראוי, בהחלטות טובות לחזוק ההתקשרות אל הרבי, דרכיו והנהגותיו.

 

   בימי הסגולה האלה מתעוררת התקוה בליבות החסידים- אולי... אולי בי"א ניסן הזה- נזכה להתוועד עם הרבי ביחד בבית המקדש...

 

שגיעוט קטיב

  נ. מתחננת: הבו לי עצה כיצד מתפטרים משגיאות כתיב. דחוף!

  תלמידות רבות מציעות פה אחד: (ביניהן תלמידה  המעידה  על  עצמה כתולעת ספרים ללא שגיאות כתיב!) לקרוא, לקרוא ושוב

לקרוא. קריאה מרובה פותרת את

 בעיית שגיאות הכתיב ויכולה למנוע  אותן אותן מלכתחילה.

 

                      ערב כתה לסיכום

                          נושא התפילה

                        נהנתה וכתבה:

                   מושקי , כתה ד'

                  זה היה ערב נחמד

         שיחקנו בינגו, ניגנו במנדולינות,

      הכנו יצירה, זה היה פשוט חוויה!

            תודה רבה למורה לאה!

 

אנחנו- בעקבותיו של הרבי

   גם אנו ננהג כמו הרבי בדרכנו אל הגאולה. לא נבזבז את זמננו, פשוט- נביא אל העולם עוד יותר ועוד יותר את

 הגאולה.

 

איך? בדרכו של הרבי- נלמד תורה בחשק, נקיים מצוות בשמחה, נתפלל יותר בכוונה, נתרום צדקה, נעשה מבצעים, נוסיף באהבת ישראל, והכל- במרץ רב ובתנופה גדולה!

 

כשר או מהדרין?

  כיצד אוכל להסביר לחברה שמגיעה אלי הרבה  (ואנו  נהנות מאד)  שאינני  יכולה ללכת אליה כי אצלה לא כל-כך מקפידים על הכשר מהודר כמו בביתי?

 

  פליאה ובנות נוספות בתמימות דעים: צריך לאמר לחברה את האמת, אך בדרך נעימה ובלשון רכה.  שיינדי  מפרטת: תאמרי זאת קצת בצער ושאת נורא רוצה לבוא אליה כי אתן נהנות ביחד.

  תשתדלי לבוא אליה אחה"צ, כך לא תצטרכי לאכול אצלה ארוחת צהרים.

אמבר

  כשמציעים לך אוכל, אמרי שאת לא רעבה!

חיה

  תלכי לחברתך, אבל תבדקי כל הכשר והכשר.

בת-חן

  תתחמקי ממנה בהרבה תירוצים ואז היא כבר לא תנדנד.

אסתר  וד.ל.

  תנסי להשפיע עליה שתאכל בכשרות מהודרת כמו בביתך!

חיה

  הייתי אומרת לה שאמא שלי לא מסכימה והיא לא מסבירה לי מדוע, אבל אעפ"כ אנחנו נשאר בכל זאת חברות.

חני

 

 

טיול כתות ד',ה',ו'

דווח מהשטח: חיה מ.

 

כשהגענו למקום עם הרבה צמחי'ה,

התחילה ההצגה בהופעה חי'ה

שם שמענו על גדעון והמלחמה

ועל המדיינים שעשו מהומה

 ואחרי ששמענו על כל הניסים,

צעדנו בחשכה עם פנסים,

ואז הגענו למסלולים

  ואנחנו הולכים...הולכים...

  ומסביב יש המון פרחים!

 חזרנו הביתה בשמחה

            ובלבנו למורות הרבה  הערכה!

 

דבר מלכות    גם חמץ וגם מצה עשויים מחמץ. החמץ הוא בצק שתפח, והמצה הינה בצק שלא תפח.

 

   תפיחה- פרושה התנפחות. בעשיית חמץ נותנים לבצק זמן לתפוח ולגדול, ואילו מצות עושים מבצק שלא תפח כלל.

 

  

   גם חמץ וגם מצה עשויים מחמץ. החמץ הוא בצק שתפח, והמצה הינה בצק שלא תפח.

 

   תפיחה- פרושה התנפחות. בעשיית חמץ נותנים לבצק זמן לתפוח ולגדול, ואילו מצות עושים מבצק שלא תפח כלל.

 

   התפיחה וההתנפחות הן סמל להתנשאות וגאוה. אדם מתנשא ומתגאה, הוא כבצק שתפח וניתן להשוותו לחמץ.

 

   אי תפיחה והתנפחות היא סמל לשפלות וענווה. אדם המשפיל עצמו ומתנהג בענווה, הוא כבצק שלא תפח וניתן להשוותו למצה.

 

   חג הפסח מורה לנו דרך התנהגות לכל השנה. בפסח- החמץ הוא איסור חמור, ואילו המצה היא מצוה גדולה. ללמדנו- בכל ימות השנה, אסור להתנהג בגאוה כחמץ, אלא בענווה- כמצה.  מדוע?  משום שהענווה מסייעת לאדם לסור מן הרע ולעשות טוב.

 

 

* לסור מהרע:

   אדם גאה שחטא- לא במהרה יכיר בחטאיו ויחזור בתשובה, הוא נוטה להצדיק תמיד את עצמו, גם כשהוא עושה מעשה לא טוב, מתוך גאוותו אין הוא מכיר בטעויותיו ואינו מתקן את הנהגתו. לעומתו, אדם עניו שחטא- יכיר בחטאו ויתקן התנהגותו, הוא אינו חושש להודות כי טעה. להיפך, מתוך ענוותנותו הוא יודע שהוא מסוגל לחטוא, וכשהוא עושה מעשה לא טוב, הוא מכיר בחטאו ומתקן את הנהגתו.

 

* לעשות טוב:

   אדם גאה מתקשה בקיום המצוות, ואילו אדם עניו מהדר בקיום המצוות, לדוגמא: במצוות הצדקה.

 

   אדם גאה חושב: ה' נתן לי כסף מפני שאני חשוב וצדיק. לעני לא נתן ה' כסף מפני שהוא פשוט ורשע- איני צריך לעזור לו! עליו לשפר את מעשיו, ואז ה' יתן כסף גם לו!

 

   לעומתו, אדם עניו מהדר לקיים מצוות צדקה. הוא חושב: כל הכסף שה' נתן לי, איננו ראוי לי, אני אדם פשוט. יש טובים ממני והם עניים, עלי לתת להם מכספי!

 

   החמץ- הגאווה, מונע חזרה בתשובה ומקשה את קיום המצוות.

   המצה- הענווה, מסייעת בחזרה בתשובה ומוסיפה בקיום המצוות.

 

   חג הפסח מורה לנו דרך התנהגות לכל השנה: לברוח מהגאווה, ולהתנהג בענווה.

(מתוך "מעין חי" פסח)

 

 

 

* לסור מהרע:

   אדם גאה שחטא- לא במהרה יכיר בחטאיו ויחזור בתשובה, הוא נוטה להצדיק תמיד את עצמו, גם כשהוא עושה מעשה לא טוב, מתוך גאוותו אין הוא מכיר בטעויותיו ואינו מתקן את הנהגתו. לעומתו, אדם עניו שחטא- יכיר בחטאו ויתקן התנהגותו, הוא אינו חושש להודות כי טעה. להיפך, מתוך ענוותנותו הוא יודע שהוא מסוגל לחטוא, וכשהוא עושה מעשה לא טוב, הוא מכיר בחטאו ומתקן את הנהגתו.

 

* לעשות טוב:

   אדם גאה מתקשה בקיום המצוות, ואילו אדם עניו מהדר בקיום המצוות, לדוגמא: במצוות הצדקה.

 

   אדם גאה חושב: ה' נתן לי כסף מפני שאני חשוב וצדיק. לעני לא נתן ה' כסף מפני שהוא פשוט ורשע- איני צריך לעזור לו! עליו לשפר את מעשיו, ואז ה' יתן כסף גם לו!

 

   לעומתו, אדם עניו מהדר לקיים מצוות צדקה. הוא חושב: כל הכסף שה' נתן לי, איננו ראוי לי, אני אדם פשוט. יש טובים ממני והם עניים, עלי לתת להם מכספי!

 

   החמץ- הגאווה, מונע חזרה בתשובה ומקשה את קיום המצוות.

   המצה- הענווה, מסייעת בחזרה בתשובה ומוסיפה בקיום המצוות.

 

   חג הפסח מורה לנו דרך התנהגות לכל השנה: לברוח מהגאווה, ולהתנהג בענווה.

(מתוך "מעין חי" פסח)

 

 

בית-ספר בית חי'ה קריית-שמואל חיפה