בית ארבעת

המרחבים

 

 

כתבו: בר שהם ורותם לוינזון

בהנחיית המורה תקוה סילברמן

 

 

באתר שלנו נעסוק במבנה בית טיפוסי

ישראלי מתקופת המקרא,

המכונה על ידי החוקרים בשם "בית ארבעת המרחבים".

נציג בצילומים ובתרשימים את המבנה ואת חדריו.

נספר למה שימש כל חדר ואיך השתמשו בו.

 

מבוא

 

כאשר בני ישראל הפכו ליושבי קבע בארץ כנען הם בנו את בתיהם בסגנון אחיד המכונה "בית

ארבעת המרחבים". הבית נתגלה על ידי ארכיאולוגים באתרי התיישבות קדומים, כמו: מגידו, שכם, מצפה, בית שמש, תל קסילה ותל ג'מה. במספר אתרים נמצאו בתים כאלה הבנויים בצמוד זה לזה בצורת עיגול, כך שקירות חדרי הרוחב שימשו חומה.

  

   תוכן עניינים
  1. תיאור המבנה
  2. שימושי הבית וחדריו
  3. חומרי הבניה
  4. האתרים בהם נמצא הבית
  5. מקור הבית
  6. מקורות מידע

 

תיאור המבנה

 

הבית בנוי מארבעה חדרים, שלושה אורכיים ואחד רוחבי . מידות הבניין ואיכות הבנייה משתנים ותלויים בתפקיד המבנה , מקומו בעיר וביכולת הטכנית של מי שבנה אותו. היחס בין אורך הבניין לרוחבו קבוע. צורת הבניין תהיה תמיד או מלבנית או ריבועית. במרבית המבנים אורך המבנה גדול במטר עד שניים מרוחבו. המרחב האחורי משתרע לרוחב כל הבית, ואליו ניצבים שלושת המרחבים הקדמיים. רק קירות המרחב האחורי הם מלאים. מה שמפריד בין החדרים האורכיים הצדדיים למרחב האורכי המרכזי הם בעצם עמודים מעץ. כאשר נכנסים לבית נמצאים במרחב האמצעי האורכי, שני המרחבים האורכיים האחרים הם בצדדים והמרחב הרוחבי הוא מקדימה. המרחב האמצעי לא היה מקורה על מנת שהבית יתאוורר ושתיכנס שמש כדי לחמם את התנור.

 

שימושי הבית וחדריו  

בבית ארבעת המרחבים היו הדברים הנחוצים כדי שהאנשים יוכלו לחיות את חייהם עם צרכי המחייה הבסיסים.

בבית היו ארבעה חדרים (מרחבים) ושימושיהם הם:

  1. המרחב האמצעי האורכי הוא החצר, ומהמרחב הזה נכנס האור, וכך הבית התאוורר.
  2. המרחב האורכי השמאלי, משמש לעבודות הבית. שם היה התנור שאתו בישלו, כלי הסריגה, ושם עשו את כלי האוכל, שהיו מחרס.
  3. המרחב האורכי הימני, הוא המטבח. שם אוחסנו כל כלי האוכל, ושם היו מכינים את האוכל שלא נאפה בתנור.
  4. המרחב הרוחבי, שמש ללינה של בני הבית וגם של האורחים, ושם הייתה פינת האוכל.
  5. הגג שימש לאחסון חביות יין ושימורים וגם לייבוש פירות. המדרגות שהובילו אל הגג נמצאו בדרך כלל מחוץ לבית. לעיתים היו האנשים עולים בערב לעליית הגג כדי להתאוורר. לפעמים היו האורחים ישנים בעליית הגג.

 

חומרי הבניה

הקירות בבית היו בנויים מלבנים, ומתחתיהם הייתה שורה של אבנים. השתמשו לפעמים גם בעצים כדי לחזק את הלבנים.  

את הלבנים הכינו מטין שהיו לשים ברגליים, ואח"כ שמים אותו בתבנית מלבנית המכונה "מלבן". כאשר החומר היה מתקשה היו מתחילים לבנות.

כיום נמצאו יותר מבני אבן ממבנים עשויים לבנים, הסיבה: אבן משתמרת יותר זמן מהלבנים ובגלל זה היא יותר היתה יקרה.

חיברו בין הלבנים בעזרת מלט שהיה עשוי מטיט.

ישנו מרחב אחד שהופרד בעזרת עמודי עץ מהחצר הקטורה (המסדרון).

 

 

 

האתרים בהם נמצא הבית

בחפירות ארכאולוגיות ברחבי הארץ נתגלו טיפוסי מבנים של הבית המכונה: "בית ארבעת המרחבים" , וכן טיפוסי משנה של שלושה מרחבים ושל שני מרחבים.

למשל בתל בית-מירסים נתגלו 25 בתים.

ניתן לראות את תפוצת המבנה ברחבי הארץ כפי שנתגלה בחפירות ארכאולוגיות (ראה מפה מצורפת).

   

              שרידי הבית בבאר שבע               שרידי הבית בחצור

מקור הבית

מאז התגלות המבנה, עלו השערות רבות לגבי מקורו.

לפניכם חלק מההשערות:

  • מקורו במקדשים מתקופת המקרא.
  • מקורו בבנין גדול מיריחו המכונה "בית חילאני".
  • מקורו בבית מחסנים גדול בבית שמש.
  • מקורו בתערובת של השפעות: פיניקית, מצרית, וסורית מסופוטמית.

 

מקורות המידע

  1.  לקסיקון מקראי, ערך בניה
  2. אנציקלופדיה של המקרא ובית II . ערך: ערי ישראל:בניה ובתים
  3. אנציקלופדיה מקראית. ערך: בניה.
  4. מוזיאון הכט
  5. מוזיאון הארץ, תל אביב
  6.  "בית ארבעת המרחבים" – יגאל שילה. כתב עת "ארץ ישראל" ספר 11.

http://webstu.messiah.edu/~sg1168/home.htm    

http://www.museum.upenn.edu/Canaan/Home&Family.html

 

 

 

http://webstu.messiah.edu/~sg1168/home.htm

 

 

 

 

 

 

 

 

מבנה קיר חיצוני

 

תקרה ממבט על