מידות ומשקלות

כתבו וערכו: רועי ספקטור ויובל פרוינד כיתה ד3

בהנחיית המורה תקוה סילברמן

באתרנו נציג מידות ומשקלות שונים מתקופת המקרא.

נביא מידע על המידות העתיקות שנקבעו באמצעות אורכם של איברים שונים בגוף כמו:

אצבע , טפח, זרת, אמה, רגל, וכו'.

כמו כן נצרף תמונות שונות של אבני משקל, מטבעות, כלי משקל ועוד.

נביא גם ציטוטים מן המקרא המציינים מידות ומשקולות בהם נעסוק.

ìמידות אורך ì מידות נפח ì מטבעות ומשקלות ìמקורות מידע

מידות אורך

אצבע - טפח - זרת - אמה

שם המידה	ערכה בימינו	פסוקים המזכירים את המידה
אצבע	2 ס"מ	בתיאור מבנה המקדש עוביו של אחד העמודים: "...וְעָבְיוֹ ארבע אצבעות נבוב" (ירמיהו נב 21)
טפח	8.2 ס"מ	בתיאור המקווה לכהנים (הים המוצק) נאמר "...ועוביו טפח..." (מל"א ז 26)
זרת	24.4 ס"מ	מידות החושן: "זרת אורכו וזרת רוחבו"(שמות לט 9 )
אמה	48.5 ס"מ	"וזה אשר תעשה אותה שלש מאות אמה ארך התבה..." (בראשית ו 15)
גומד	בעל מידה לא ידועה. יש הסבורים קטנה במעט מאמה.	"ויעש לו אהוד חרב...גמד ארכה..." (שופטים ג 15)

למדידת אורכים גדולים יותר השתמשו במושגים:

לפי מרחק ירי הקשת - "כמטחוי קשת" (בראשית כא 16)

לפי ימי הליכה – "ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים, מהלך שלושה ימים" (יונה ג3)

מידות נפח

מידות הנֶפַח נקבעו או לפי אֶבְרֵי הגוף: קוֹמֶץ, חוֹפֶן, חוֹפְנַיִים;
או לפי כלֵי קיבּוּל: עוֹמֶר (אֲלוּמַת שיבּוֹלים), נֶבֶל (לְיַיִן);
היו מידות מיוחדות לחומר יָבֵשׁ: חוֹמֶר, לֶתֶךְ, אֵיפָה, סְאָה, עוֹמֶר/עֶשְׂרוֹן, קַב
ומידות של נוזלים: כּוֹר ,בַּת, הִין, לוֹג.

שם המידה

ערכה בימינו

פסוקים המזכירים את המידה

לוג

0.55 ליטר

"...בלול בשמן למנחה ולוג " (ויקרא יד, כ"א)

משורה

לא מדויק,

כנראה 36\1

הלוג

"לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה" (ויקרא יט 35)

קב =4/5 1 הלוג

2.2 ליטר

מל"ב ו, כ"ה

עומר = 4/5 1 הקב

3.9 ליטר

"וספרתם לכם...מיום הביאכם את עמר התנופה..."(ויקרא כג 15)

הין

6.6 ליטר

בתאור הקרבת הקרבנות נאמר בין היתר

"ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין..." (שמות כ"ט, מ)

סאה = 1/3 3 העומר

סאה גדושה

13.1 ליטר

בתאור הרעב בשומרון נאמר:

'כעת מחר סאה-סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרוך' (מלכים ב ז א)

איפה – בת 3 סאים

39.3 ליטר

"זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר חטים וששיתם האיפה מחמר שעורים" (י"ח מ"ה, 14 )

לתך - 5 איפות

196.9 ליטר

השתמשו בלתך למדידת תבואה

"וחומר שעורים, ולתך שעורים" (הושע ג:ב))

חומר/כור -

3 לתכים

393 ליטר

"ויהי לחם שלמה ליום אחד שלושים כר סלת וששים כר קמח" (מל"א ה', 2)

איפה= חוקרים אומרים שנראה שאיפה הייתה המידה הכי שימושית בתקופת המקרא.

הבת שהייתה דומה לאיפה, והייתה גם היא נפוצה, ערכה שווה לאיפה.

עשירית מידת האיפה- מצאו שהיא הייתה מקובלת בתקופה מאוחרת יותר כי היא הייתה בשיטה העשרונית.

חוץ מהעומר כל המידות הן מכפלות או מנות והשיטה ה6- עשרונית.

למעלה: מדידת גובה התבואה בעזרת חבל עם קשירות

למטה: פועלים מודדים את ערימות גרעיני התבואה בעזרת כלי מקובל, והסופר רושם את המידה על לוח.

מטבעות ומשקולות

עוד לפני השמוש במטבעות השתמשו בחומרים שונים למסחר ולעסקים.

חומרים אלה היו: זהב, כסף, נחושת,טבעות יקרות, תכשיטים ועוד.

מידות המשקל המקובלות היו השקל, המנה והכיכר.

כל 60 שקלים היו שווים מנה. השקל שקל 8.22 גרם. המנה שקל 490 גרם.

אברהם אומר לעפרון החתי: "400 שקל ביני לבינך מה היא?" [בראשית כ"ג 15]

60 מנים אשר שווים 3600 שקלים שווים גם ככר אחד.

שם המשקל	ערכו
קשיטה	לא ידוע
פים	כ- 7.762 גרם, 2/3 השקל
גרה	1/20 השקל
בקע	כ- 6.11 גרם
שקל (קל- כבד )	6.8 גרם – 11.7 גרם
מנה	60 שקלים
כיכר	60 מנים כ- 3600 שקלים