כתבו: נעה כהן ונגה ענבי

בהנחיית המורה תקוה סילברמן

במרכז זה אנו נעסוק בחותמות , ששימשו גם בתקופות הקדומות

לציון בעלותו של אדם על חפץ מסוים .

מקור השימוש בחותמות היה כנראה במסופוטמיה ובמצרים.

השתמשו בחותם כדי לחתום על תעודות, מכתבים, חוזים, חוקים ועוד.

ראשי פרקים

1. החותם

2. סוגי חותמות

א.חותם גליל

ב.חותם חרפושית

ג.חותמות שונים (דמויי חרוט,כפתורים וסגלגלים)

3.הכנת החותם, תהליך, חומרים וכלים

4.שמושי החותם והמשתמשים בו

5. ענידת החותם

6. מקורות מידע

החותם

בעולם העתיק השתמשו בחותמות מן האלף הרביעי לפני הספירה והלאה.

צורות החותם נלקחו מעולם הפולחן הצייד והקרב.

סוגי חותמות

בעולם העתיק השתמשו בשני סוגים עיקריים של חותמות: חותם גליל

וחותם חרפושית. מלבד חותמות אלה היו גם חותמות בצורת חרוט

וחותמות סגלגלים .

א.חותם גליל: חותם בצורת גליל מנוקב, שטבוע עליו ציור. החותם גולגל בעזרת מקל שנתחב בנקבים. בכול גלגול של החותם תיוצר תמונה שחוזרת על עצמה. מסופוטמיה היה המקום שבו השתמשו הכי הרבה בחותם הגליל, אבל חוץ מזה השתמשו בחותם הגליל גם בארצות נוספות: אנאטוליה,סוריה,ארץ ישראל ומצרים. על החותם יש טביעות שונות. במגידו וביריחו, למשל, נמצאו כלי חרס שעליהם היו טביעות של חותמות גליל בצורות של בני אדם, חיות, צמחים, סצינות פולחניות, אלים וכדומה.	800-700 לפה"ס, מסופוטמיה
ב.חותם חרפושית: החרפושית היא אחד המאפיינים העיקריים של תקופת הברונזה התיכונה. החרפושית היא קמיע מצרי המנסה להעתיק את חיפושית הזבל. דמוי באבן של דמות החיפושית היה מעשה ידי אדם ולכן היו בו בעיות רבות. האנשים שהכינו את החרפושיות ניסו לחקןת אותה כמה שיותר טוב ושהיא תהיה כמה שיותר דומה לחיפושית הזבל בטבע. הצד השטוח של החרפושית נועד כדי לכתוב את שמו של האדון אשר היא שייכת לו. מרבית החרפושיות נעשו בסטיאטיט ( אבן רכה) או בפאיאנס. גודל החותם הוא 12 על 18 מ"מ.	צילום של חותם: למעלה "למלך" למטה: "חברון" חותם ובולה של אושנה עבד המלך אחז, מלך יהודה חותם ובולה של נתניהו בן בוזי
ג. חותמות שונים: בנוסף לחותמות הגליל ולחותמות החרפושית הנפוצים נתגלו בממצאים ארכיאולוגים גם חותמות שצורותיהם שונות. חותמות סגלגלים: עשויים בדרך כלל מפאיאנס צורתם ובסיס סגלגל מוארך וגב עשוי בצורת קונכיה כפולה ומנוקבת.

הכנת החותם

1. חיתוך האבן

2 .ניקוב החותם

3. גילוף הדגם

4. חריטת הכתובת

5. שיבוץ החותם בתוך טבעת או שזירתו על פתיל

חומרים וכלים להכנת החותם

החותמות נעשו בדרך- כלל מאבני גיר קשות או מאבנים יקרות למחצה, לפעמים משנהב, מעצם,

מפאיינס וזכוכית, חרס,ולעיתים רחוקות בכסף,זהב וברונזה.

מדי פעם היו נעשות החותמות מעץ או ענבר אבל אלה לא נשתמרו משום שהחומר ממנו היו עשויות

היה מתקלף.

באבני הגיר נעשה שימוש רב בארץ כנען.

הגילופים והפתוחים שעל החותמות נעשו במקדח או בגלגלת ולפעמים גם בחרט.

הכתיבה על החותמות היתה הפוכה (כלומר בכתב ראי).

שימושי החותם והמשתמשים בו

החותם שימש לדברים הבאים:

1. חתימה על חוזים (כמו חתימות בימינו) לצורך הבאה בכתב את הסכמתם של האנשים שעושים

ביניהם את החוזה.

2. חתימה על הדלת (כמו שלט לדלת בימינו) לצורך ידיעה מי בעל הבית או מי גר בו.

3. חתימה על כלי קיבול, נוזלים (קנקנים) ומוצקים (תיבות וחבילות)לציון הבעלות.

השתמשו בו בעלי תפקידים כגון:

1. מלכים - "ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתום בחותמו..." ( מלכים א' כא 8)

חותם אחז מלך יהודה

2. בני מלכים

חותם "ליהואחז בן המלך" " לפדיה בן המלך"

3. שרים ונכבדים: אשר על הבית, עבד המלך, אשר על המס, נער המלך, שר העיר

4. נשים : אשת..., בת...,

5. מנהלי עסק או משרתים אישיים

6. סופרים

7. כהן

ענידת החותם

כסיכה על בגד כמחוברים לשרשרת כטבעת כצמיד על היד

"שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך..." (שיר השירים ח 6)

מקורות מידע ותמונות

אנציקלופדיה מקראית

לקסיקון מקראי

"חותמות מימי בית ראשון" – רות הסטרין ומיכל מנדלס. מוזיאון ישראל

"והכנעני אז בארץ" – עירית ציפר. מוזיאון ארץ ישראל.

http://www.hebron.org.il/archeology/seals.htm

http://www.library.yale.edu/judaica/exhibits/webarch/front/BabylonianCollection.html

http://rd.archaeological-center.com/cgi-bin/build.cgi?display=showcase&page=publications/5

http://www.bu.edu/anep/Topics.html