מיטל בין ולוטם מנסן

כיתה ה3, בי"ס "דוד ילין",חיפה

הגענו לשער העיר, אחד המקומות התוססים והחשובים ביותר בעיר.

השער מתפתח למבנה מורכב הכולל דלתות, חדרי משמר ודרכי מעבר.

החצר שנוצרה בין שני שערי העיר הפכה לרחבה שהיוותה נקודת מפגש לאוכלוסיה ולמבקרים למיניהם.

רחבה כזו מכונה במקרא "רחוב שער העיר". לצורך השימושים השונים של אזור השער נבנו ספסלים.

בשער העיר התבצעו כמה פעולות:

מקום כניסה ויציאה מהעיר.

מכירה וקנייה של סחורות שונות- משום שהמקום היה הכי קרוב לפתח העיר ולא רצו שהזרים יכנסו עמוק לתוך העיר, שער העיר הוא מקום נגיש. (ראה תמונה) הסוחרים היו אנשים מקומיים ואנשים זרים. המכירה התבצעה בין השער החיצוני לשער הפנימי. "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע, שִׁמְעוּ דְּבַר-יְהוָה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, כָּעֵת מָחָר סְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל--בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן." זהו פסוק א' בפרק ז' בספר מל"ב. הפסוק הזה מספר על הצעת מחיר שהציע אלישע ליד שער העיר.

בקרבת השער היה מקור מים קטן (בנוסף למקור המים המרכזי) המיועד לשימושם של זרים בודדים ושיירות (כי לא רצו שהם יכנסו יותר מדי עמוק לעיר). למשל, שאול שחיפש את שמואל פגש את הנערות השואבות מים ממקור המצוי מחוץ לעיר, ועליו כנראה מדובר. (ראה 7 בדגם). "וַיִּתְאַוֶּה דָוִד, וַיֹּאמַר:  מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם, מִבֹּאר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר." זהו פסוק טו' בפרק כג' בספר שמ"ב. הפסוק הזה מראה בבירור שהיה מקור מים ליד שערי עיר בתקופת המקרא.

באיזור השער ערכו משפטים לעם וביצעו גזרי דין. "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק." זהו פסוק י"ח בפרק ט"ז בספר דברים. פסוק זה מוכיח שבאיזור השער ערכו משפטים. לשופטים בחר המלך אנשי חייל, אנשי אמת שונאי בצע- "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע"זהו פסוק כא'- בפרק יח' בספר שמות.

במשפטים העלו נושאים שונים "יח וְכִי-יְרִיבֻן אֲנָשִׁים--וְהִכָּה-אִישׁ אֶת-רֵעֵהוּ, בְּאֶבֶן אוֹ בְאֶגְרֹף; וְלֹא יָמוּת, וְנָפַל לְמִשְׁכָּב."  זהו פסוק יח' בפרק כא' בספר שמות. בפסוק זה אפשר לראות אילו נושאים הועלו במשפטים. בפסוק הזה מתוארים אנשים שרבו והשתמשו באלימות פיזית ועל זה ידון המשפט.

אבשלום המתין בשער העיר לאנשים שיצאו ממשפט אצל דוד אביו וניסה "לגנב את ליבם" על מנת להוביל את המרד בדוד מאוחר יותר.

אסיפת העם או האסיפה של אזרחי העיר, מוסד הזקנים והמלך. באסיפות החליטו החלטות חשובות ודנו על כל מיני נושאים. "וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ, וַיֵּשֶׁב בַּשָּׁעַר; וּלְכָל-הָעָם הִגִּידוּ לֵאמֹר, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בַּשַּׁעַר, וַיָּבֹא כָל-הָעָם לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ..." זה פסוק ט' בפרק יט' בספר שמ"ב. הפסוק הזה מספר שהמלך ישב בשער וקרא לעם לאספה.

בתקופת המלוכה השער היה מוקד רכילות, פגישה ומגע בין אנשים ממעמדות חברתיים שונים. "יָשִׂיחוּ בִי, יֹשְׁבֵי שָׁעַר; וּנְגִינוֹת, שׁוֹתֵי שֵׁכָר." זהו פסוק יג' בפרק סט' בספר תהלים, המראה על חיי החברה בשער. הכוונה במילה "ישיחו" היא ירכלו, מלשון הרע.

המלכים ביצעו באיזור השער את פעולותיהם המדיניות. למשל, אחאב ויהושפט, מלכי ישראל ויהודה, יושבים בפתח שער שמרון, שם הם דנים בנושא היציאה לקרב ברמות-גלעד.

נביאים באו להתנבא בשער העיר מהסיבה שהוא היה מקום מרכזי שאנשים רבים יכלו להתכנס בו בבת אחת, שער העיר היה המרכז הציבורי והמסחרי באותם הימים. "וּמֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ-יְהוּדָה יֹשְׁבִים אִישׁ עַל-כִּסְאוֹ מְלֻבָּשִׁים בְּגָדִים, בְּגֹרֶן, פֶּתַח, שַׁעַר שֹׁמְרוֹן; וְכָל-הַנְּבִיאִים--מִתְנַבְּאִים, לִפְנֵיהֶם." זהו פסוק י' בפרק כב' בספר מל"א. הפסוק מתאר את שער העיר, בו יושבים המלכים ומקשיבים לנביאים מתנבאים.

איזור השער שימש גם כמקום הצגת תבליטים וכתובות הנצחה, בעיקר לעיטור והתפארות.

כתובת תל דן- כתובת הנצחה של הנצחון הארמי על ישראל

לסיכום, בשער העיר התבצעו פעילויות רבות וחשובות, ולא סתם-כך הן מתקיימות באזור השער: זהו אזור נוח וגדול, לא קרוב לבתי המגורים,

לא ממש בתוך העיר ויכול להכיל הרבה אנשים.