כתבו בר לוזון וסשה חלפין

כיתה ה3, ביה"ס "דוד ילין" , חיפה

על מנת להבין למה נועדו מבני מתחם הארמון, יש להכיר מה היו פעילותו ותחומי אחריותו של המלך.

תפקידי המלך

- להגן על הממלכה ולהילחם את מלחמותיה- המלך צריך לארגן צבא הגנה שיהיה מוכן בכל עת. כשפורצת מלחמה,

- המלך חייב לדאוג לבטחון תושבי הממלכה. בגלל תפקיד זה, האורוות ומחסני הנשק נמצאים ליד הארמון.

- לשמור על מצבה הכלכלי של הממלכה- המלך צריך לדאוג לכך שלתושבי הממלכה יהיה מזון, מקום מגורים, כסף ומקור פרנסה.

- לשפוט את העם- המלך צריך לשפוט את מעשי העם במידה ויש צורך. לדוגמא: אם אדם חושב שאדם אחר גנב ממנו כסף, הוא מעמיד אותו למשפט מול המלך. המלך שפט את העם (בד"כ) באחד מהחדרים הנמצאים בשער העיר בתאים שיוצרת חומת הסוגרים.

- לדאוג למגורי הסוחרים המגיעים לממלכה- המלך צריך לדאוג למקום לינה, מזון ומים לסוחרים המגיעים בכדי למכור את סחורתם בממלכה.

- לחוקק חוקים- המלך יכול לחוקק חוקים למען משמעת וסדר בעיר.

- לקבל משלחות של נכבדים מערים או ארצות אחרות

על מנת לבצע את כל התפקידים הנ"ל הקשורים בארגון וניהול חיי העיר, זקוק המלך לבעלי תפקידים: פקידי מנהל, יועצים ואנשי משמר.

מתחם הארמון, אם כך, צריך להיות רחב ידיים ומוגן על מנת לשמש את המלך ואת עוזריו לביצוע כל התפקידים הנ"ל.

ארמון המלך נבנה (בד"כ) במקום הגבוה ביותר בעיר, וסביבו נבנו חומות ומגדלים. ליד הארמון הוחזקו חיילי המשמר ומחסני הנשק והמזון.

בימיו של שלמה מגידו היא אחת הערים החשובות, בה הוא מציב מושל מטעמו על כל אזור עמק יזרעאל. "ולשלמה שנים עשר נציבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על אחד וכלכל. ואלה שמותם...בענא בן אחילוד תענך ומגידו וכל בית שאן...". (ספר מלכים א' ד' 7, 12)

העיר המשיכה להתקיים בהנהגתו של שלמה ועד לימי אחאב.

מבנה מתחם הארמונות בתל מגידו

במגידו נתגלו בחפירות שני ארמונות המיוחסים לשלמה המלך: ארמון 1723 וארמון 6000. ארמון 6000 שימש על פי החוקרים את המלך שלמה .

המשותף לשני הארמונות: שניהם נבנו מאבני גזית משובחות, שרובן נשדדו לבניית שכבה אחרת, ולכן נשארו רק היסודות שנשתמרו במצב חלקי. מצב ההשתמרות הגרוע מקשה על שחזור המבנים. שני הארמונות בנויים בקצה התל צמוד למדרון, וסגנון בנייתם הוא הסגנון הסורי – "בית חילאני".

ארמון 1723

ליד ארמון 1723 הוחזקו חיילי המשמר, מחסני המזון והנשק, הארוונות והמחסנים.

תאור הארמון- בחזית הבנין היתה חצר נרחבת. לחצר היה בית שער שהיה עשוי שני חדרים מכל אחד מצידי מעבר השער. מידותיה של החצר הן 57X58 מ'. סגנון הבניה הוא לפי תוכנית ארמונות "בית חילאני" שבצפון סוריה(השם חתי, והוא מופיע בכתובות מלכי אשור המתפארים בבנית ארמונות מסוג זה). אחד המאפיינים של סגנון זה הוא מבוא עמודים בחזית הבנין. במבוא זה נכנסו אל אולם הטקסים העיקרי. מאולם זה היה מעבר דרך חצר פנימית אל סדרת חדרים קטנים ששימשו כנראה אגפי שירותים ומגורים. חדר בולט בארמון 1723 הוא חדר שנמצאה בו תשתית לאומנה מרכזית הבנויה אבני גזית וסביבה גרם מדרגות שהוביל לקומה שניה.

ארמון 6000

רוב החוקרים סבורים שארמון 6000 הוא ארמון שלמה, והוא הארמון הצפוני של העיר. יש החושבים שבמגידו היו שני ארמונות: אחד של שלמה ואחד של נציבו בענא בן אחילוד הנ"ל. ארמון זה דומה מאוד, גם הוא, במבנהו ל"בית חילאני" סורי. גם ארמון זה נבנה צמוד למדרון התלול של התל. בפינה הצפ'-מז' של הארמון יש עיבוי מיוחד הבולט כלפי חוץ, ומזה סבורים שלארמון היה תפקיד בטחוני-הגנתי כלשהו.

גודל הארמון הוא 21 על 28 מטרים. בארמון יש חדר כניסה רחב שמימינו מדרגות, ומשמאלו שלושה טורים של חדרים.

בוני הארמון היו צפון סורים, והם הוזמנו כנראה ע"י אנשי מנהל שלמה בימי בית המלוכה הישראלי. לפי מימדיו ותוכניתו, היה הארמון מיועד למבנה טקסי יותר מאשר בית המגורים. יש כאלה המשערים שהחלק המזרחי של הארמון שימש כחצר ולא אולם הכניסה.

לכן, צורתו של הארמון הייתה ריבועית ודומה לארמון 1723 בגודל ובצורה. באחד החדרים הצפוניים נתגלו תנורים, מה שאומר שחדר זה היה המטבח של הארמון. יש הסבורים שארמון 6000 היה מוקף בחצר משלושה כיוונים. נמצא מבנה ריבועי בצורת מעמד עשוי מאבני גזית בדרום הארמון, שהיה כנראה חלק מהכניסה לחצר הארמון. לפני האורוות הדרומיות ישנה חצר גדולה.