כתבו עידן רז ואורי פסלר

כיתה ה3, ביה"ס "דוד ילין", חיפה

המתחם הפולחני של מגידו שימש מאז ומתמיד מרכז דתי של העיר. ממנו אפשר ללמוד על דתם, חייהם הפולחניים ותרבותם של אנשי העיר. במתחם חיו כוהנים ואנשי דת.

אנו נציג את התפתחות הפולחן במגידו מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הישראלית, תוך התיחסות למבנה המתחם ולהשפעות מחוץ.

התפתחות הפולחן במגידו

בשטח של האזור המקודש החופרים העמיקו עד סלע האם ולכן בשטח הזה אפשר לראות את הרצף התרבותי, החל מהתקופה הניאוליתית ועד לתקופה הפרסית. ניתן לראות כי מאז תקופת הברונזה הקדומה א' ועד לראשית תקופת הברזל, כל האזור המשיך לשמש אזור מקודש.

אנו נציג את התפתחות הפולחן לפי התקופות הבאות:

תקופת הברונזה הקדומה- מתקופה זו נתגלו צמד מקדשים ארוכים וצרים, אליהם נכנסים מקיר האורך. העובדה שלמקדש היה שני חדרי פולחן מעידה על שתי אלוהויות. בכל מקדש היו במה ומזבח. מול הכניסה בשני חדרי המקדש נתגלה כן שעליו כנראה הניחו את פסל האל. הכניסה פונה מזרחה כך שהפסל יכול להיות מואר בקרני השמש בזמן הזריחה. המתחם מרוצף ומוקף חומה. צורת המקדשים היא בעצם צורת בתי מגורים טיפוסיים לתקופה דבר המעיד על האמונה שלאל יש צורך בבית. (בסוף התקופה, צמד המקדשים יוצא משימוש, אולם עדיין נחשב כאזור מקודש)

תקופת הברונזה הקדומה ב' - לקראת סופה של התקופה נבנתה במקום הבמה העגולה קוטרה כעשרה מטרים וגובהה אחד וחצי מטר. טור מדרגות אבן הובילו ממזרח לראש הבמה. העומד על במת האבן העגולה יכול לראות את פסגת הר הכרמל, מקום משכנו המיתולוגי של אל הסער. בסמוך לבמה נמצאו שרידי דשן, אפר ועצמות בע"ח המעידים שזהו מזבח.

תקופת הברונזה הקדומה ג' - דרום לבמה הוקמה חומה ונבנתה מערכת של שלושה מקדשים נוספים ששמשו עד סוף תקופת הברונזה הקדומה ג'. המקדשים בנויים בצורת "מגרון" – מבנה בעל מבוא שהוא מעין מרפסת, שבחלקו האחורי מצוי פתח הכניסה למקדש.

תקופת הברונזה התיכונה א'- מהמקדש הקודם נשאר רק חדר פנימי של 4X5.5 מ', שהפך לחדר תפילה שכיוונו דרום. זה מעיד על צמצום העיר בכלל. אזורי הפולחן הפתוחים התפשטו ברחבי הארץ.

תקופת הברונזה התיכונה ב'- נראו סימנים של שינוי מהותי בתרבותם ובמנהגיהם של אוכלוסיית מגידו. הדבר משתקף בשינוי במקום הפולחן, שבתחילה היה אזור מוגבל למנחות ואילו לאחר השינוי נבנתה במה בפינה הדרום מזרחית. התפתחות זו באה במקום ייצוג דתי בלעדי של המקדש, כיחידה טקסית סגורה וכעת הופך מקום הפולחן לפתוח, הבמה, למוקד החיים הדתיים. בסוף התקופה, נבנה בסמוך למתחם ארמון.

תקופת ברונזה תיכונה ג' – הארמון נעלם. האזור המקודש משנה את אופיו. בשטח נבנה "מקדש המגדל" בעל האופי המבוצר. למקדש קירות עבים במיוחד, כמו מבצר. משני עברי הכניסה למקדש נבנו מגדלים מוצקים. הכניסה עוטרה על ידי שני עמודים .למקדש יש תוכנית סימטרית. מקדש המגדל מיועד כנראה לאל המלחמה.

תקופת הברזל- כניסתה של אוכלוסיה ישראלית. המתחם מאבד את משמעותו הפולחנית. חדרי הפולחן נבנים בבתים פרטיים. על גבי כנים גליליים שמו קערות מנחה.

התפתחות הדת במגידו

האלף ה-4 ותחילת ה-3 לפה"ס	בראש הפנתיאון אלה-אם ובן זוגה. האלה מטיפוס אישתר או אשרה, ובן הזוג הוא "אל"
מחצית האלף ה-3 לפה"ס	שלישיית אלים: אלה-אם, בן זוגם ובנם. האלה האם היא "בעלת"
סוף הברונזה התיכונה- מאה 17 לפה"ס	עליית כוחו של אל הסער הצעיר "בעל הדד". הוא יורש בהמשך את אביו "אל". נבנה לכבודו מקדש המגדל. האלה האם ובן זוגה יורדים ממעמדם והופכים למשניים. לצד "בעל" מופיעה בת זוג-אחות ענת.
מאות 12 ו-11 לפה"ס	אוכלוסיה ישראלית – שינוי באלוהויות ובצורת הפולחן. הפולחן נערך בחדרי פולחן. ריבוי מזבחות קטורת. פולחן דואליסטי של אל הסער החדש: יהוה/אל עם בת זוגו אשרה.
מחצית מאה 9 לפה"ס	בעקבות השפעת הנביאים, פולחן האשרה מצטמצם וצורת עבודת הקודש של אלוהים מופשטת יותר.האשרה הולך ומצטמצם