משחקי קפיצה בגומי ובחבל

 

 

 

משחקי קפיצה בגומי מוכרים בכל העולם. בסין, בקולומביה ובאינדונזיה ידועה גרסה מסוימת של משחק זה, כאשר  גומיות קטנות מחוברות ביניהן כדי ליצור את הגומי הארוך.

 

בסין

משחק קפיצה בגומי ידוע כמשפר את מיומנויות הקפיצה, מחזק את הקואורדינציה ומסייע בהכרת חברים חדשים והתיידדות עמם.

יתרון נוסף הוא העלות הכספית הנמוכה. אין זוהי הוצאה כבדה, היות והגומיות אינן יקרות. גובה העלות כמספר הגומיות הנקשרות יחדיו.

לאחר קשירת הגומיות ניתן להתחיל במשחק, ואלו הם כלליו:

v    שני שחקנים עומדים פנים מול פנים בתוך הלולאה שנוצרה משני קצוות הגומי.

v    שחקן נוסף עומד על שני פסי הגומי, כאשר הוא כורך את שניהם יחדיו.

v    אחר כך עליו לקפוץ ולשחרר את שתי רצועות הגומי.

                  jumping rope

v    ושוב לקפוץ פנימה בין פסי הגומי ומיד החוצה, אל מחוצה להם.

v    בתום שלב זה (אם הסתיים בהצלחה) עוברים לשלב הבא.

ככל שהמשחק מתקדם, עולה גובה הגומי המוחזק על שני הניצבים מצדדיו:

שלב ראשון – גובה הקרסוליים.

שלב שני – גובה הברכיים.

שלב שלישי – גובה המותניים.

שלב רביעי – גובה הכתפיים.

 

מעלה נוספת למשחק זה הינה, למידה מהי תחרות בין קבוצות ומהו שיתוף פעולה בין חברי הצוות, כאשר משחקים את המשחק בקבוצות.

 

בקולומביה

מתוך עדותה של נערה מקולומביה משחק הקפיצה בגומי היה נפוץ בקרב הבנות, אף לא בקרב הבנים. הם מעולם לא נטלו בו חלק. היות והמשחק היה כל מהנה, נהגו הבנות לשחקו במהלך ההפסקות בבית הספר ואף אחר הצהריים בשכונת מגוריהן.

לצורך המשחק יש לדאוג לשלושה שחקנים לפחות: שניים עומדים בצידי הגומי האלסטי והשלישי קופץ. ומי שנפסל מחליף את אחד הניצבים.

מתחילים לשחק, כאשר הגומי בגובה הקרסוליים. בשלבים הבאים מועלה הגומי לגבהים הבאים: מרכז הרגל, ברכיים, ירכיים, מותניים, חזה, כתפיים, צוואר וראש (בשלב האחרון מחזיקים בעזרת הזרועות את הגומי בגובה הראש. שלב זה מכונה "גן עדן").

v    קפוץ למרכז הגומי האלסטי. פתח וסגור רגליים שלוש פעמים.

v    קפוץ על צד אחד של הגומי ודרוך עליו. אותו הדבר עשה בצידו השני של הגומי.

v    קפוץ החוצה.

v    קפוץ פנימה ונסה לגרור את הגומי איתך מצד ימין לצד שמאל.

v    קפוץ כדי לפתוח ולסגור את רגלייך שלוש פעמים.

v    קפוץ בקפיצה גדולה פנימה, כך שהגומי נכרך סביב רגלייך.

v    קפוץ החוצה ועלה לשלב הבא.

שימו לב, בשלב האחרון משחקים עם הזרועות ולא עם הרגליים.

לפעמים שניים או שלושה ילדות משחקות בו זמנית.

 

 

באינדונזיה

לצורך המשחק יש להשתמש בכל חבל או גומי אלסטי או לחבר גומיות קטנות אחת לשנייה ברצף. כיום משתמשים הילדים בגומי התעשייתי העשוי מפלסטיק שבקצותיו ידיות. ניתן להשיג את הגומי בכל חנות ספורט.

המשחק יכול להיות על ידי ילד אחד או בקבוצה.

 

משחק יחיד

המשחק מחזיק את שתי קצוות הגומי בשתי ידיו כשהגומי רפוי ושמוט משני צידי גופו. על הילד לסובב את הגומי בכיוון השעון, וכשהוא מגיע וכמעט נוגע בו עליו לדלג מעליו על רגל אחת או בשתי רגליים בו זמנית. פעולה זו מצריכה תאום וקואורדינציה בין תזמון הילד לבין תנועה הגומי/ חבל. כך ממשיך הילד לשחק עד אשר נפסל, כלומר הגומי/ חבל נגע בו בטרם הספיק לקפוץ.

משחק בקבוצה

שני שחקנים אוחזים כל אחד בקצה הגומי/ חבל ומסובבים אותו יחדיו בכיוון השעון או נגד כיוון השעון, על פי החלטה שנקבעת מראש. על השחקן השלישי לקפוץ בכל פעם שהגומי/ חבל נוגע ברצפה. שחקן זה נפסל בשעה שלא הצליחה לקפוץ מעל החבל או שהחבל נגע ברגליו. עליו להחליף את אחד ממחזיקי החבל ולעזור בסיבובו.

משחק זה יכול לנוע בין 30 דקות לשעה.