עץ בודד

עץ צעיר גדל בחורשה. מסביב לו צמחו עצים גדולים וגבוהים ממנו. ראה העץ אדם לידו וגרזן בידו. פנה העץ אליו ובקש: - כרות נא את העצים אשר סביבי! כי צפופים מדי אנו פה, והעצים אשר סביבי לוקחים ממני את כל השמש, את האוויר ואת האדמה הטובה!
מלא האדם את בקשת העץ הצעיר וכרת את כל העצים אשר סביבו.
נשאר העץ בודד.
באה רוח סערה,  עקרה אותו והפילה אותו ארצה.
טיפש הייתי,- חשב העץ- כאשר בקשתי מן האדם שיכרות את כל העצים שמסביב לי.  כל עוד היינו כולנו יחד, יכולנו להחזיק מעמד בפני הרוחות הסוערות. עכשיו אני עומד למות ואין מי שיציל אותי.