גישות שונות למדינה יהודית

מדינת כלל אזרחיה	מדינת היהודים	מדינת העם יהודי	מדינת לאום יהודית תרבותית	מדינה דתית לאומית	מדינת הלכה
דמוקרטיה דגש על לאומיות פוליטית	דמוקרטית לאומיות אתנית, אך לא הכרח.	דמוקרטית לאומיות אתנית	שלטון דמוקרטי דגש על לאומיות תרבותית יהודית/לאומיות אתנית	שלטון דמוקרטי נבחר שינסה לאזן ולשלב בין המדינה לדת היהודית.	שלטון האל באמצעות הנהגה דתית, תאוקרטיה	מהות השלטון
מדינת כל אזרחיה: מדינה דמוקרטית, זהות לאומית פוליטית ישראלית. לא מדינת לאום יהודית.	ציונית-דמוקרטית-יהודית. הבטחת רוב יהודי.	ציונית-דמוקרטית-יהודית (הקשר לתפוצות מהותי) מדינת כל העם היהודי באשר הוא שם.	מדינה ציונית - לאום יהודי, דמוקרטיה חילונית אבל קשורה למסורת הדתית-תרבותית של היהדות.	ציונית-דתית (דמוקרטית). לאום יהודי, אתחלא ד'גאולה - הקמת המדינה מעשה דתי. לקיחת גורל היהודים בידיהם.	מדינת הלכה. חלק מהגאולה. לא ציונית	הגדרת המדינה
אין צביון יהודי. אוטונומיה תרבותית לכל אחד מקבוצות הלאום היהודית וערבית.	רוב יהודי, שישלוט במדינה ושיקבע את הצביון והתרבות. אין הכרח ליסודות משותפים דומים למדינה.	קשר ליהודי התפוצות, סמלים, מוסדות יהודים, חוק השבות - כדוגמא לחקיקה ייחודית.	הנחלת ערכים יהודיים לדורות הבאים, אין אחידות דעים לגבי אילו ערכים, יש צורך בבחירה עצמית מתוך המסורת, דת היסטוריה. שילוב ישן וחדש בתרבות היהודית.	מקום מרכזי להלכה בחיים הציבוריים (כשרות, שמירת שבת, דיני אישות). שמירת חוקי הדת כלפי חוץ ומתן חופש כלפי פנים.	חיים על פי חוקי ההלכה היהודית. שמירת חוקי הדת כלפי פנים וכלפי חוץ (ברמה ציבורית ופרטית)	הצביון היהודי
אין יחס מיוחד.	חוק השבות - קשר עם התפוצות לאבטחת רוב יהודי. עידוד עליה.	דגש על קיבוץ גלויות והזדהות לאומית ורגשית עם המדינה. טיפוח מערכת קשרים עם יהודי התפוצות.	שיתופם במדינה - קשרי גומלין.	שיתופם במדינה, במידה ויקבלו את כללי האורתודוכסיה היהודית.	אין יחס מיוחד. רוב היהודים אמורים לחיות בתפוצות.	היחס ליהודי התפוצות
חלק מאזרחי המדינה, תוך יצירת הזדהות עם המדינה וסמליה.	מיעוט שווה זכויות במדינה.	חלק מהמדינה אזרחים המשתייכים לקבוצת מיעוט.	חלק מהמדינה. אזרחים שווי זכויות. הדגשת ערכים משותפים.	זכויות מיעוט זכויות אדם ואזרח	כמעמד הגר בתורה. זכויות אדם.	היחס לערבי ישראל