חוקה

שאלת החוקה בישראל:

מדוע אין די במגילת העצמאות להיות חוקה.

מגילת העצמאות לא התקבלה על ידי גוף נבחר.
במגילת העצמאות נאמר במפורש שיש לחוקק חוקה - מראש לכותבי המגילה לא נראה כי יש בה די כדי לשמש חוק.
לא נקבע במגילה דרך שינוי המסמך - מדובר ב"אני מאמין" של מקימי המדינה.
המגילה לא מנוסחת בצורה משפטית, ומלבד הוראות אופרטיביות בודדות בה מדובר בעקרונות וקווים כללים מאוד.
אין פרוט של מבנה השלטון וזכויות אדם ואזרח, מלבד התייחסות לקיום הפרדת רשויות חלקית ולזכויות מסוימות שמפרטים כן - זאת אומרת שמבחינת תוכן חסרים בה נושאים מרכזיים שבהם עוסקת חוקה.

הויכוח בנוגע לכינון חוקה בישראל - נימוקים בעד / נגד

נגד	בעד
מדינת ישראל לא קמה על סמך החלטת כט' בנובמבר, אלא בזכות הנצחון במלחמת העצמאות ומכאן שלהחלטה זו אין מעמד מחייב.	בהכרזת האו"ם מכט' בנובמבר נקבע כי בא"י יקמו שתי מדינות שלכל אחת מהן תהיה חוקה דמוקרטית.	1.
מגילת העצמאות אינו מסמך מחייב, אלא רק ביטוי ל"אני המאמין" של מקימי המדינה.	במגילת העצמאות נקבע שיתקיימו בחירות לאסיפה מכוננת שתחוקק חוקה.	2.
מגילת העצמאות יכולה לשמש חוקה למדינת ישראל	אין די במגילת העצמאות להיות חוקה.	3.
יש מדינות דמוקרטיות ללא חוקה, והדמוקרטיה בהן יציבה מאוד - לדוגמא בריטניה.	לרוב המדינות בעולם יש חוקה, וחוקה נועדה לשמור על המשטר הדמוקרטי.	4.
למדינה היהודית רק חוקה אחת אפשרית וזאת ההלכה היהודית.	לחוקה ערך חינוכי והסברתי	5.
המהפכה הציונית רק בראשית - רוב העם היהודי עדיין לא הגיע לארץ; אין זה הוגן שהמיעוט בעם היהודי יקבע לרוב שעוד עשוי לעלות.	לאחר מהפכה בתולדות האומה מן הראוי לציין את תחילתה של תקופה חדשה במסמך כמו חוקה, כפי שנהוג במדינות רבות.	6.
דווקא חקיקת חוקה במצב כזה, עשוי להקשות אל הממשלה להתמודד עם מצב החירום, או שתביא לחקיקת חוקה המקבעת פגיעה קשה בזכויות האדם והאזרח.	מדינת ישראל נמצאת במצב חירום ויש צורך בחוקה כי יש חשש רציני לפגיעה בזכויות האדם והאזרח עקב מצב זה.	7.

אלו הם הנימוקים העיקריים שהיו בנוגע לצורך בחוקה לישראל. רוב הנימוקים איבדו ממשמעותם. אך הנימוק 5 כנגד החוקה עדין הנימוק העיקרי שמונע מחקיקת חוקה לישראל.

פשרת הררי: חוקי היסוד

"הכנסת הראשונה מטילה על ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה. החוקה תהיה בנויה פרקים-פרקים באופן שכל אחד מהם יהווה חוק יסוד בפני עצמו, הפרקים יובאו בפני הכנסת, וכשהוועדה תסיים את עבודתה, יאוגדו הפרקים לחוקת מדינה".

מצד אחד נקבע כי למדינת ישראל תהיה חוקה (- ביטוי לעמדת מחייבי החוקה)
מצד שני לא נקבע מועד סיום חקיקתה (-ביטוי לעמדת מתנגדי החוקה: הדבר עשוי לקחת הרבה מאוד זמן)

ההבדלים בין חוק יסוד לחוק רגיל

מעמד: שריון / הגבלה - חלק מחוקי היסוד משוריינים (דרוש רוב של חברי הכנסת לשנותם) וחלק מחוקי היסוד בעלי סעיפי הגבלה (מעמד על - חקיקה רגילה אסור שתסתור אותם אלא האם היא לתכלית ראויה ובמידה הדרושה). (הערה: למעשה רוב חוקי היסוד במעמד של חוק רגיל - ללא סעיף הגבלה או שריון).	1.
תוכן: בעלי תוכן תחוקתי - עוסקים בנושאים שבהם עוסקת חוקה, מערכת היחסים בין מוסדות השלטון לבין עצמם ובין מוסדות השלטון לבין האזרחים. (הערה: נכון שכל חוקי היסוד בעלי תוכן תחוקתי, אך ישנם גם חוקים רגילים שהם בעלי תוכן תחוקתי כמו לדוגמא: חוק השבות, חוק האזרחות, חוק חופש המידע).	2.
צורה: בשם החוק מופיע הציון: "חוק יסוד" ולא מצוינת שנת החקיקה.	3.
יעוד: חוקי היסוד הינם פרקים בחוקה העתידית של מדינת ישראל.	4.

מעמדם של חוקי היסוד

בעלי סעיף הגבלה	כל החוק משוריין	סעיפים משוריינים	מעמד רגיל	שם החוק
				חוק יסוד חופש העיסוק
				חוק יסוד כבוד האדם וחירותו
				חוק יסוד הממשלה
				חוק יסוד הכנסת
				שאר חוקי היסוד

לפי טבלה זו ניתן לראות שרוב חוקי היסוד (7 מתוך 11) הם בעלי מעמד רגיל ורק חוק יסוד אחד הוא גם משוריין וגם בעל סעיף הגבלה.

האם ניתן לטעון שהתרחשה מהפכה תחוקתית בישראל בשנת 1992

בשנת 1992 קיבלה הכנסת שני חוקי יסוד חדשים: חוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ותיקון לחוק יסוד הממשלה (המדבר על בחירה ישירה לראש הממשלה). קבלת חוקים אלה עוררה את השאלה האם מדינת ישראל עברה מהפכה תחוקתית והיא קרובה אתה יותר מאי פעם לכינון חוקה פורמלית. האם חקיקת חוקי יסוד אלה בעלת משמעות מבחינת הבקרה השיפוטית ויכולת הבלימה והריסון שיכול להפעיל בית המשפט מול הרשות המחוקקת.

נימוקים נגד הטענה כי היתה מהפכה תחוקתית	נימוקים בעד הטענה כי היתה מהפכה תחוקתית
סעיפי ההגבלה מאפשרים בקרה שיפוטית סולידית מאוד. סעיפי ההגבלה למעשה צומצמו על ידי סעיפים אחרים בחוקים כמו לדוגמא - בסעיף 2 לחוק יסוד חופש העיסוק נקבע כי מטרת חוק יסוד זה היא לעגן בחוק יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית - ומכאן שכל חוק המגביל עיסוק בשם הדת היהודית ניתן להצדיקו כבעל מטרה ראויה; דוגמא נוספת - הוראות שעה בנוגע לחוק יסוד חופש העיסוק וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מונעים את החלת הוראות חוקים אלה על חוקים ישנים הסותרים את האמור בחוקי יסוד אלה. הוראה השעה הזו היתה צריכה להיות תקפה לשנתיים, אך הכנסת כבר האריכה הוראת שעה זו מספר פעמים.	לראשונה בישראל נחקקו חוקים בעלי סעיף הגבלה, המגביל את תוכן החקיקה הסותרת חוקי יסוד אלה ומאפשרת בקרה שיפוטית של בית המשפט.
השריון לא מקשיח את חוקי היסוד - בייחוד בגלל מבנה המשטר בישראל - משטר פרלמנטרי שבו יש לרשות המבצעת רוב בכנסת וקל לו לזכות ברוב של מעל 60 חברי כנסת. העובדה היא, כי מאז חקיקת חוקים אלה הכנסת שינתה אותם מספר פעמים כבר והשריון לא מנע או הקשה על כך.	לראשונה התקבלו חוקים שלא רק סעיפים מסוימים משוריינים בהם אלא כל החוק - הדבר מקשיח את חקיקת היסוד.
יש עוד הרבה מאוד זכויות אדם שלא מעוגנות בחוקי יסוד. והכנסת לא פעם מעדיפה אם כבר לעגן בחקיקה זכויות היא עושה זאת בחקיקת חוק רגיל ולא יסוד. לדוגמא: חוק חופש המידע.	לראשונה התקבלו חוקים העוסקים בזכויות האדם האזרח - עד כה חוקי היסוד עסקו מבנה ויחסי הכוחות של מוסדות השלטון, עתה יש גם התייחסות למגבלות של השלטון ואחריותו בנוגע לזכויות האדם והאזרח.