מפגשי חילונים-דתים
תוכן המפגשים
|
מפגשי חילונים-דתים |
|
|
יחסי דת ומדינה בישראל |
| כיצד תופסים את המדינה הקבוצות השונות: |
 |
| היכן נקבע שהמדינה תהיה כזאת: |
במגילת העצמאות |
| האם במגילה נקבע מעמד הדת במדינה? לא - הדבר תלוי בהגדרה מהי מדינה יהודית. |
| כיצד ניסו לפתור את השאלה המתעוררת מהחלטה זו (מצד אחד מדינה יהודית ודמוקרטית מצד שני לא מוגדר מה זו מדינה יהודית): |
| הסדר הסטטוס-קוו |
| שמירת המצב בעייני דת ומדינה כפי שהיה בקום המדינה. קביעת הסדרים בארבע נושאים: - שמירת כשרות במוסדות ציבור - שמירת שבת במקומות ציבוריים. - שמירת המעמד האוטונומי לחינוך הדתי. - מתן זכות בלעדית לבתי הדין הרבניים לעסוק בעייני נישואין וגרושין. |
| לא הוסדר במסגרת הסטטוס-קוו: - מיהו יהודי? - גיוס בחורי ישיבה. |
| במסגרת המפגשים נוכל לבדוק לעצמנו כיצד אנו תופסים את המדינה: יותר יהודית?, יותר דמוקרטית? האם ניתן לשלב בין יהודית לדמוקרטית או שהדבר לא אפשרי. האם חשוב לנו שהיא תהיי יהודית בכלל? האם חשוב לנו שהיא תהיי דמוקרטית? נוכל לבדוק כיצד הם (הדתיים) תופסים את המדינה - האם יש משהו ביהדות של המדינה שהם מוכנים לוותר בעבור הדמוקרטיה? האם יש משהו שהם מוכנים לוותר עליו בדמוקרטיה בעבור היהדות? המפגש נעשה עם אוכלוסייה מהזרם הדתי-לאומי מכיוון שהזרם הזה יחד עם המסורתיים והחילונים עמדו מאחורי מגילת העצמאות. קבוצות אלו הן אלה שלמעשה ניסחו ואפיינו את המדינה שתקום כמדינה יהודית ודמוקרטית, עתה נשאר לנו לראות למה מתכוון כל אחד כשהוא משתמש במונחים האלה יחד. |
הערות / הארות |
 |
| [ | / | / | מגמות | / | / | / | ] |
| [ | / | / | / | / | / | / | ] |