ישראל - מדינה יהודית ודמוקרטית
ביטויים למאפיינים אלה במגילת העצמאות




ניתן לחלק את מגילת העצמאות ל3-   חלקים:
א. החלק ההיסטורי
ב. החלק המעשי (אופרטיבי)
ג. החלק ההצהרתי (דקלרטיבי)


א. החלק ההיסטורי:


בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית.
מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית.
בשנת תרנ"ז(1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל, והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו.
זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ-ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי.
השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון, בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה, הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על-ידי חידוש המדינה היהודית בארץ-ישראל, אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות-זכויות בתוך משפחת העמים.
שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה, ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם.
במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי, ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות.
ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ-ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרזה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה.
זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית.


מדוע קיים החלק ההיסטורי?
החלק ההיסטורי מבטא:
פתיחה חגיגית ורשמית למסמך המייסד של המדינה - בדומה למסמכים דומים במדינות אחרות.
החלק ההיסטורי מבטא את הקשר הקיים בין עם ישראל לארץ ישראל
החלק ההיסטורי מדגיש את הזכות שיש לעם ישראל כמו לכל עם למדינה משלו.
משתי קביעות אלה נובע המשולש:
זכות זו הוכרה לאורך ההיסטוריה:
בקונגרס הציוני הראשון ע"י הקבוצות הציוניות
בהצהרת בלפור ע"י המעצמה הגדולה ביותר באותה עת (2/11/1917)
בכתב המנדט ע"י הגוף הבינ"ל של לאחר מלחמת העולם הראשונה
בהחלטת האומות המאוחדות ע"י הגוף הבינ"ל הקיים בעת קבלת מגילת העצמאות (29/11/1947).

מהחלק ההיסטורי ניתן להבין שהמדינה שתקום תהיה מדינה יהודית: תפתח לרווחה שעריה לעליה יהודית; בעצרת האומות המאוחדות במפורש נאמר שתוקם מדינה יהודית בארץ-ישראל

מהחלק הזה לא ניתן לקבוע איזה אופי ומה משמעות המושג מדינה יהודית - ברור שזה לאו דווקא מדינה יהודית דתית.


ב. החלק המעשי (אופרטיבי)


לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, היא מדינת ישראל.
אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' באייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על-ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ1- באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.
מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם מוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.


מה הם הקביעות הקימות בחלק האופרטיבי?
א. הכרזה על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל.
ב. מוסדות המדינה יהיו נבחרים.
ג. למדינה שתוקם תחוקק חוקה.
ד. למדינה יהיו שני מוסדות (ביטוי למבנה הפרדת רשויות):
   מועצת העם ----> מועצת המדינה הזמנית (גוף מחוקק)
   מנהלת העם ----> הממשלה הזמנית של המדינה (גוף מבצע)
ה. שם המדינה יהיה ישראל.
ו. למדינה יהיה שני מאפיינים בולטים: מדינה יהודית ודמוקרטית.


ג. החלק ההצהרתי (דקלרטיבי)


אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך משפחת העמים.
אנו קוראים - גם בתוך התקפת הדמים, הנערכת עלינו זה חודשים לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים.
אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן, וקוראים להם לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו. מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ המשותף לקידמת המזרח התיכון כולו.
אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל.
מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו, במושב מועצת המדינה הזמנית על אדמת המולדת, בעיר תל-אביב, היום הזה, ערב שבת, ה' אייר תש"ח, 14 במאי 1948.


ביטוים במגילה להיות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית:


מדינה דמוקרטית מדינה יהודית       בחלק
  ביטוי לקשר בין עם ישראל למדינת ישראל. 1. היסטורי
  תהיה פתוחה לעליה יהודית. 2. היסטורי
  החלטת כ"ט בנובמבר מפורשות אומרת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל. 3. היסטורי
  "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל" 4. האופרטיבי
שלטונות הנבחרים   5. האופרטיבי
מבנה הפרדת רשויות: מועצת המדינה הזמנית וגוף הביצוע שלה...   6. האופרטיבי
  שם המדינה ישראל 7. האופרטיבי
  תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות 8. האופרטיבי
תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה   9. האופרטיבי
"...תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום..." "...לאור חזונם של נביאי ישראל..." 10. האופרטיבי
"...תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות..."   11. האופרטיבי
"...אנו קוראים...לבני העם הערבי תושבי מדינת ישראל...ליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה בכל מוסדותיה, הזמניים והקבועים..."   12. ההצהרתי
  "...אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין..." 13. ההצהרתי





הערות / הארות
[ דבר המנהל / אודות עירוני ג' / מגמות / פעילויות חברתיות / הרכב לימודים / דף ראשי ]
[ נהלים ומטלות / שעורי-בית / מבחנים / חומרי העשרה / קישורים / מה חדש אזרחות: ]