|
מוסדות המבטאים מדינה יהודית |
| מוסדות המבטאים מדינה לאום יהודית |
| הקרן הקיימת לישראל |
| משרד הקליטה |
| הסוכנות היהודית |
| יד ושם |
| מוסדות המבטאים דת יהודית |
| הרבנות הראשית |
| בתי דין רבניים |
| המועצות הדתיות |
| הקרן הקיימת לישראל |
| הקרן הקיימת תפקידה גאולת קרקעות בארץ-ישראל, הכשרתן להתיישבות ונטיעת יערות לשם שמירת הבעלות עליהן. בשנת 1901 (במסגרת הקונגרס הציוני החמישי) הוחלט על הקמתה של הקק"ל. עד קום המדינה גאלה הקרן יותר ממיליון דונם קרקע. לאחר הקמת המדינה העבירה המדינה לידיה קרקעות ממשלתיות וקרקעות שהערבים נטשו בעקבות מלחמת העצמאות. מטרת הקק"ל היא למנוע ריכוז הקרקע בידים פרטיות, ושמירת קרקע המדינה כאדמת הלאום היהודי כולו. הקרן הקיימת גיסה את כספיה בתחילה באמצעות "הקופסא הכחולה" שהיתה קופת תרומות שהופצה ברחבי קהילות ישראל בעולם. מוסד זה מבטא את הגישה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי - שמירת הקרקע כאדמת לאום, והשתתפות כל העם היהודי ברכישת קרקעות וגאולתם. |
 |
| משרד הקליטה |
| משרד ממשלתי שאחראי על קליטת העולים בארץ. מוסד זה מבטא את גישת מדינת ישראל מדינת העם היהודי - המדינה רואה עצמה כמדינת העם היהודי, ולכן מעודדת עליה ומסייעת לעולים להיקלט בארץ. במדינות שאינן מעודדות הגירה ישנו משרד הגירה שמטרתו להקשות על הכניסה לארץ ואילו בישראל משרד הקליטה המטפל ביהודים שעולים לארץ מסייע ונועד לעודד עליה. |
|
| הסוכנות היהודית |
| מוסד של העם היהודי בעל סמכויות מיוחדות בישראל. הסוכנות הוקמה לפני קום המדינה ותפקידה היה לייצג את העם היהודי בפני מוסדות המנדט הבריטי בארץ ישראל. לאחר קום המדינה קבלה הכנסת את חוק המעמד שקבע שלסוכנות יש מעמד מיוחד בישראל והיא יכולה להמשיך לפעול בתחומים של שמירה על קשר בין מדינת ישראל והתפוצות, עידוד וסיוע לעליה, סיוע בהתיישבות, תמיכה במוסדות תרבות, חינוך, מדע וספורט. מוסד זה מבטא את גישת מדינת ישראל מדינת העם היהודי - המדינה רואה עצמה כמדינת העם היהודי, חשוב לה הקשר לתפוצות וההשתתפות של יהודים (גם אם הם לא עולים או מתכוננים לעלות לארץ) במדינת ישראל. |
|
| יד ושם |
| מוסד שמטרתו הנצחת קורבנות השואה, יחידים וקהילות, ארגונים ומוסדות. כינוס מחקר ופרסום עדויות, מסמכים וכל חומר אחר על השואה והגבורה. החדרת תודעת השואה, ייצוג ישראל במסגרות בין לאומיות העוסקות בנושא והכרת זכרם של אלה שסייעו ליהודים בזמן השואה - חסידי אומות העולם. "יד ושם" שוכן על הר הרצל בירושלים ומצויים בו: "אהל יזכור" - אולם התייחדות, מוזיאון, בניינים למחקר, ארכיון, ספרייה, בית כנסת, ועוד. מוסד זה מבטא את גישת "מדינת ישראל מדינת העם היהודי" - תפקידה של מדינת ישראל לשמור על זיכרון השואה שעברה על העם היהודי ולמנוע השנות של אירועים מעין אלה. כמו כן מבטא את גישת "תרבות יהודית" - מדינת ישראל ע"י זיכרון השואה מבטאת את ערכי היהדות המוסרים והעברת המסר האוניברסלי שאירועים כאלה אסור שיחזרו. |
|
| הרבנות הראשית |
| המוסד הרבני ההלכתי העליון המדינה. בראשה עומדים שני רבנים ראשיים - רב אשכנזי והרב הספרדי המכונה הראשון לציון. אחד מהרבנים הראשים מכהן כראש מועצת הרבנות הראשית והשני במקביל מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול. במחצית תקופת הכהונה מתחליפים ביניהם הרבנים הראשים בתפקידים. תפקידיה של הרבנות הן: א. מתן תשובות בנושא הלכה - רק פסיקותיה של הרבנות במידה והן מחיבות מחייבות את המדינה; ב. פעולות לקירוב הציבור לערכי התורה; ג. בדיקת ומתן כשרות; ד. מתן כשירות לכהן בתפקידי דת: לדיין בבתי דין רבנים, לרב עיר, לרב רושם נישואין. מוסד זה מבטא את גישת "דתית-לאומית" למדינת ישראל. הציבור החרדי לא מכיר בסמכויותיה ומעמדה של הרבנות הראשית. בנושא הלכה הוא מסתמך על פסיקות של מועצת גודלי התורה או מועצת חכמי התורה ובנושא כשרות הם מסתמכים על כשרות של הבד"צ (בית דין צדק של העדה החרדית) או של רבנים אחרים שאינם קשורים לרבנות הראשית. |
|
| בתי דין רבניים |
| מערכת שיפוט בעלת סמכויות לדון בנוגע למעמד האישי של יהודי בישראל. בנוגע לנישואין וגירושין לבתי הדין הרבניים סמכות ייחודית ולכן רק הם יכולים לדון אדם בנושאים אלה. לעומת זאת בנושאים אחרים כמו צוואת ירושות, או סכסוכים משפטיים אזרחים אחרים יש לבתי הדין הרבניים סמכות מקבילה ובמידה ושני הצדדים מסכימים לדון פני בית הדין הרבני הוא רשאי לפסוק לגבי המקרה. בתי הדין הרבניים דינים על פי ההלכה. לגבי העדות הלא יהודיות האחרות יש להן בתי דין דתים הדין על פי דתם בנוגע למעמד האישי. מוסד זה מבטא את הגישה "דתית-לאומית" למדינת ישראל - מדובר על כיבוד ההלכה היהודית גם ע"י לא דתים במסגרת המדינה. גישת "מדינת התורה" מרוצה מקיומם של בתי דין אלה מכיוון שהם פוסקים על פי ההלכה היהודית, אך מוסד זה הוא מוסד של המדינה בג"ץ יכול להתערב במקרה שבית הדין חרג מסמכותו, כמו כן מי שממנה את הדיינים הם נשיא המדינה עפ"י המלצה של ועדת מינויים ולא רק סמכות רבנים. |
|
| המועצות הדתיות |
| תפקידיה של המועצה הדתית הוא לספק את שירותי הדת לאוכלוסייה היהודית ברחבי הארץ ברמה המקומית. הם פועלים במסגרת הרשות המקומית ומתוקצבים על ידי הרשות המקומית ומשרד הדתות. יושבים בה נציגים שאמורים לשקף את כל הגופים המקבלים שירותי דת ברשות המקומית. במסגרת תפקידיה אחראית המועצה הדתית על שירותי הרבנות, רישום ועריכת נישואין, פיקוח על שחיטה, פיקוח על כשרות, שירותי קבורה, החזקת מבנה דת, הדרכה בנושא דת. |
|
הערות / הארות |
 |
| [ | / | / | מגמות | / | / | / | ] |
| [ | / | / | / | / | / | ] |