הרצל והתנועה הציונית


הביוגרפיה של הרצל .1
נולד בבודפשט 1860 ונפטר בשנת 1904 *
משפחה יהודית מתבוללת. *
סיים את לימודיו באוניברסיטת וינה, בה למד משפטים, לא עסק במקצועו, אלא פנה לעולם הספרות. כתב מאמרים ומחזות, שאחדים מהם הועלו על קרשי הבימה. *
בשנת 1891 נשלח הרצל ע"י עיתון ווינאי לשמש ככתבו בפריז. *
למרות שהיה הרצל יהודי מתבולל העלו בלבו ההתקפות האנטישמיות באוסטריה וגרמניה רעיונות חדשים על גורלו וייעודו של העם היהודי. אך את פעילותו הציונית החל בעקבות פרשת דרייפוס שהתחוללה בפאריס בזמן שהייתו בה. *
בשנת 1896 פרסם את ספרו: "מדינת היהודים", בו הוא מוצא פתרון לבעיה היהודים. *

הסבר הבעיה של העם היהודי בגולה ופתרונה לפי תורתו של הרצל .2
את הפתרון לבעיית היהודים פרסם הרצל בספרו משנת 1896: "מדינת היהודים". ובה הוא רואה את הבעיה היהודית כבעיה לאומית המחייבת פתרון באמצעות הסדר המקובל על מעצמות העולם. *
מדינת היהודים כמדינת מופת לאומות העולם - יש לארגן את חיי היהודים בארצם באופן נאור ותרבותי. המבנה החברתי של מדינת היהודים יתבסס על שיתופיות והדדיות, מבלי לפגוע ביוזמה הפרטית של היחיד. (שביל האמצע בין סוציאליזם לקפיטליזם). *
שאלת הטריטוריה הפיזית של המדינה היהודית לא היתה חשובה כלל להרצל. *
אנטישמיות - התייחסות פרגמטית, ודגש הפן הכלכלי שלה, לא משנה למה היא קיימת, אך פתרון לאומי יהודי יועיל לאנטישמים. *
עליה לארץ צריכה להיות גלויה ולא כ"גנבים בלילה" - יש להשיג צ'רטר להתיישבות היהודית באוטונומיה מדינית. *

קונגרס בזל .3
בסוף אוגוסט 1897 כונס בקונגרס הציוני הראשון בבזל. *
תוכנית בזל: "הציונות שואפת להקים לעם היהודי בית מולדת מובטח על פי משפט העמים".
לשם השגת מטרה זו הוחלט על ארבע אמצעים:
*
ישובה של א"י ע"י עובדי אדמה. o
ארגון היהדות וגיבושה ע"י פעלים מקומיים בהתאם לחוקי כל ארץ וארץ. o
חיזוק הרגש הלאומי היהודי. o
פעולות תשתית בקרב הממשלות בעולם למען השגת הסכמתן לפעילות הציונית. o
חשיבות קונגרס בזל: *
יסוד "המדינה היהודית". בבזל יסדתי את מדינת היהודים...לו אמרתי זאת היום בפומבי, הייתה התשובה צחוק מכל עברים. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכול" o
פריצה אל דעת הקהל הבינ"ל: בקרב הקהל היהודי ומעצמות העולם. o
יסוד ההסתדרות הציונית - הגוף המבצע של הציונות. הנהגה לאומית ופעילות רציפה. o

שאר פעילותו בדיפלומטית של הרצל .4

הערכת דמותו של הרצל .5
הבנה עמוקה של מהות האנטישמיות והצורך לצאת בהקדם מאירופה. +
הבנת חשיבות פעילות הקונגרסים והקשר שבין הקונגרסים לפעילות הדיפלומטית. +
פניה לציבור היהודי, חזון הקמת המדינה היהודית העניק תקווה להמוני יהודים. +
האמין שהעולם ירצה לסייע בהקמת מדינה יהודית. -
אמונתו כי הדיפלומטיה לבדה תוביל להקמת מדינה יהודית. -
דבריו בקונגרס אוגנדה, שהביאו לפילוגים קשים. -

ההבדלים בין הרצל לחיבת ציון .6
חיבת ציון (הציונות המעשית) הרצל (הציונית המדינית) הנושא
אכזבה מהליברלים הרוסים, חשש מפוגרומים. אכזבה מהליברליזם האירופי, חשש להתגברות האנטישמיות. רקע
האנטישמיות לא תיעלם, אין מפתרון באירופה. צריך לצאת מאירופה להתיישב בארץ ישראל. האנטישמיות רק תתגבר, אולם ניתן להיעזר בה כדי לקבל סיוע מהעמים להקים מדינה יהודית. הדרך
קונגרס בודד. אין דיפלומטיה. דרך קונגרסים ודיפולומטיה. פעילות מדינית
אין שאיפה להקים מדינה דווקא, התמקדות בהתיישבות. האמין בדרך המדינית: קבלת הכרה בינ"ל והקמת מדינה יהודית. מדינה יהודית
תנועה קטנה ומצומצמת, שחוסר היכולת להשיג משאבים כספיים עמד בעוכריה. גידול מרשים, קרנות כספיים. ארגון
אי הבנת חשיבות הזירה הבינ"ל. פריצה לדעת הקהל העולמית. זירה בינ"ל






הערות / הארות


[ דף ראשי / מגמות / היסטוריה : ט , י , יא , יב ]