הפתרון הסופי

המדיניות כלפי היהודים עוברת כמה שלבים:

דחיקה	1.
עידוד הגירה	2.
ריכוז: גטאות, תוכנית ניסקו-לובלין, מדגסקאר. (השמדה פסיבית)	3.
השמדה:	4.
גם בהשמדה מספר שלבים:
א. השמדה מיידית במקום. (ע"י האיינזצגרופן ביריה).
ב. השמדה באמצעות מכוניות.
ג. השמדה במחנות השמדה באמצעות גז.

מתי הוחלט על הפתרון הסופי

לא ברור בדיוק מתי הוחלט על ה"פתרון הסופי" אך כנראה שהוחלט אליו בסביבות אביב 1941.
ברור שב-21 לספטמבר 1939 כאשר מפורסמת אגרת הבזק של היידריך מצוין המושג "מטרה סופית" ולא ה"הפתרון הסופי".
באוקטובר 1940 ננטשת תוכניות ההגירה של היהודים (תוכנית מדגסקר).
6 ביוני 1941, הוצאה "פקודת הקומוסרים".
ככל הנראה ההחלטה על "הפתרון הסופי" מתקבלת בסביבות פברואר-מרץ 1941, ערב הפלישה לרוסיה. ב-13 במארס 1941 כחלק מתוכנית הפלישה לרוסיה מקבל הימלר "תפקידים מיוחדים מטעם הפיהרר, אשר נובעים מהמאבק המכריע המתנהל בין שתי שיטות פוליטיות מנוגדות".
ככל הנראה הפקודות בנוגע לפתרון הסופי מתקבלות בעל-פה
ב-17/06/1941 מתכנסת וועידה בפרטץ' ושם מקבלים "עוצבות המבצע" (אייזנצגרופאן) תדרוך ופקודות מתאימות ערב הפלישה (22.6.1941).

באביב 1941 הוטלו על האייזנצגרופאן המשימות הבאות:

להמשיך את העברת היהודים לגטאות.	1.
הסטת האוכלוסיה המקומית לבצע פוגרומים ביהודים.	3.
רצח המוני של יהודים בירי.	3.

הגורמים לשינוי שיטות ההשמדה:

שיטת ירי בבורות. (בבי-יאר/אוקראינה, פונאר/וילנה)	1.
שיטת המתה ברכב. (רק כ-50,000 וצאים את מותם כך).	2.
שיטת השמדה בגז. (העתקה מרצח "המתות החסד" בגרמניה)	3.

מגע עם הנרצחים. - צימצום המגע בין רוצח לנרצח	א.
עלות ביצוע ההשמדה. (תחמושת, בנזין)	ב.
זמן / יעילות ההשמדה.	ג.

למרות שהיתה השמדה בהרבה מחנות, 6 מחנות הוגדרו כמחנות השמדה:

חלמנו (נרצחו: 152,000 יהודים, כ-300,000 סה"כ)	1.
בלז'ץ (Belzec) (נרצחו: 600,000 יהודים)	2.
סוביבור (נרצחו: לפחות 250,000 יהודים)	3.
טרבלינקה (נרצחו: מעל 700,000 יהודים וכ-1,000 צוענים)	4.
אושויץ ברקנאו. (נרצחו: בין מיליון וחצי לשני מיליון נרצחים, רובם יהודים.)	5.
מאידאנק (נרצחו: בין 120,000-200,000 יהודים)	6.

מחנות ההשמדה קמו בפולין וזאת מהסיבות הבאות:

ריכוז גדול של היהודים בפולין - מלאכת ההשמדה קלה יותר ומהירה יותר.	1.
האוכלוסיה המקומית משתפת פעולה, ברובה אנטישמית ואין חשש כי יסייעו ליהודים.	2.
תנאים גיאוגרפים - ריבוי יערות וביצות מקבל על הסתרת הרצח.	3.
תחבורה - רשת מסילות רכבת ענפה המאפשרת העברת היהודים מכל רחבי אירופה.	4.

ועידת ואנזה

ב-20 בינואר 1942 מכנס היידריך את ועידת ואנזה, בה לקחו חלק: נציגי משרדי הממשלה הגרמית: משרד התחבורה, משרד הכלכלה, הבינוי והשיכון, המשפטים. כמו כן את ה- S.S.

מדוע כונסה ועידת ואנזה?

תיאום מבחינה ארגונית ומנהלית בין כל הגופים שייקחו חלק ב"פתרון הסופי".	1.
קביעת מדרג סמכויות. מי יכריע במקרה של חילוקי דעות. נקבע כי ה-S.S. יהיה הגוף העליון בנושא זה.	2.
עצם כינוס נציגי המשרדים השונים מראה את החשיבות והמקום המרכזי שניתן ל"פתרון הסופי".	3.

הנושאים העיקרים שנידונו בועידה:

סקירה המדיניות הנאצית עד לסוף שנת 1941	1.
מסירת החלטתו של היטלר בדבר ה"פתרון הסופי" ותיאור התנאים והנסיבות החדשים שנוצרו במזרח.	2.
הצגת טבלה שכללה נתונים מדויקים על כל היהודים בארצות השונות שייכללו בפתרון הסופי: סך הכל 11 מיליון יהודים.	3.
הסברת התהליך החדש בדרכי ביצוע של הפתרון הסופי - שילוח היהודים למזרח מכל הארצות באירופה ושם ינוצל כח העבודה היהודי עד להשמדה.	4.
הוזכרו כמה בעיות מיוחדות כמו שאלת נישואי התערובת, הקמת גטו לזקנים, סדר הגירוש: מאיזה ארצות, איזה קבוצות אוכלוסיה.	5.

במה באה לידי ביטוי מגמת ההשמדה הטוטאלית בפרוטוקול של ועידת ואנזה?

כמות היהודים ש"הפתרון הסופי" כוללת הינה: 11 מיליון יהודים.	א.
במסגרת רשימת היהודים כלולים יהודים במדינות שעדין לא נכבשו ע"י הנאצים וכמו כן יהודים במדינות נוטרליות.	ב.
הגדרת "מי הוא יהודי" שלגביו מתייחס "הפתרון הסופי" הינה הגדרה רחבה וכוללת, המתבססת על הגדרות חוקי נירנברג.	ג.
הקצאת משאבים, ובעלי תפקיד בכירים לטפל בביצוע "הפתרון הסופי".	ד.

תוצאות ועידת ואנזה:

"הפתרון הסופי" תפס תאוצה: החלה פעולתם של 3 מחנות ההשמדה בגנרל-גוברנמן: בלזץ', טרבלינקה וסוביבור ("מבצע ריינהארד")	א.
החלו השילוחים של יהודי מערב אירופה, שעד כה פחות חשו את מצוקת הכיבוש הגרמני.	ב.
הס.ס. הפך להיות הגוף המרכזי שטיפל בביצוע הפתרון הסופי. ועיקר פעילותו התרכזה בכך.	ג.

הערות / הארות

[ דף ראשי / מגמות / היסטוריה : ט , י , יא , יב , מורחב ]

[

היסטוריה יב:

]