| תנועות הנוער החלו לפעול בשנות העשרים, עוד לפני המלחמה. |
- |
| חלקן של תנועות הנוער היה ציוני, ופעלו להכשרה לעליה לא"י. |
- |
| עם המלחמה, נותק הקשר עם א"י והתנועות שינו תפקידם. |
- |
| התנועות פעלו למען חבריהם בצד החומרי וכמו כן דיברו עברית, המשיכו ללמד על א"י ולהכשיר לעליה, ארגנו מסיבות, טיולים, סמינרים ופעילויות נוספות. |
- |
| תנועות הנוער הוציאו עיתונים. |
- |
| תנועות הנוער תופסות תפקיד מרכזי בתקופת המרידה. |
- |
| התערערות המסגרות האחרות: התא המשפחתי, ההנהגה המסורתית. (גם מנהיגי תנועות הנוער עם הכיבוש הגרמני ברחו מזרחה או לארץ-ישראל, אך אחדים מהם חזרו בהוראת התנועה והנהיגו את הנוער). |
א. |
| המפלגות הפוליטיות, היהודיות ערב המלחמה איבדו את טעמן והמסגרת שלהן הפכה להיות ריקה מתוכן. לעומת זאת תנועות הנוער, היוו מקום משיכה, שבו הרעיונות לא איבדו את ערכן גם בזמן המלחמה |
ב. |
| תנועות הנוער הפעילו את קן התנועה שהיוותה מסגרת חברתית תומכת, כמו כן הפיצו עיתונים שהיו כלי לגיוס ומשיכת ענין. |
ג. |
| תנועות הנוער הצליחו לשמור על קשר כמסגרת כלל ארצית. קשריות העבירו מידע על המתרחש בתנועה במקומות שונים בפולין, וכמו כן על מצב היהודים במקומות השונים. |
ד. |
| תפיסת תנועות הנוער, עם התחלת ה"שילוחים" היתה כי אין טעם עוד לחכות ויש להגיב - גישה מגובשת זו הביא למשיכה אליהם בקרב האקטיבסטים בגטו. |
ה. |
| תנועות הנוער היו גורם מרכזי במרידות, מעצם העובדה שחבריהם היו צעירים, חסרי משפחות שיכלו להתרכז בעניינים אלה, במקום לקיום היומיומי של בני משפחתם. |
ו. |
