השואה בפולין עד לתחילת ביצוע "הפתרון הסופי", ספטמבר 1939 - יוני 1941 |
| כיבוש פולין וחלוקתה: |
| אם כניעת פולין היא מחלוקת לשלושה חלקים: 1. חלק שמסופח על ידי ברה"מ (על פי ההסכם ריבנטרופ-מולוטוב) 2. חלק שמסופח ישירות לגרמניה. 3. חלק שגרמניה לא מספחת ישירות אליה ומכונה גנרל-גוברנאמן (הממשל הכללי). |
| יהודי פולין עם הכיבוש |
| ערב המלחמה חיו בפולין כ-3,300,000 יהודים. בשטח הגרמני נכללו: כ-2,100,000 יהודים. במשך כשלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, הגבול עם ברה"מ היה פתוח ויש הערכות ש-300,000 יהודים נמלטו דרכו מזרחה, למרות שרבים מהם זמן מה אחר-כך חזרו חזרה. היהודים תחת השלטון הסובייטי סבלו, רבים הוגלו למחנות בעומקה של ברה"מ. |
| גורמים ליחס הקשה כלפי היהודים בפולין: |
| מצב המלחמה והאלימות. | 1. |
| חוסר צורך להתחשב עתה בדעת הקהל העולמית. | 2. |
| ריבוי מספר היהודים תחת שליטה גרמנית (פי 6), הצריך מחשבה למצוא פתרון חדש. | 3. |
| למעשה לראשונה פגשו הגרמנים את אותו יהודי סטראוטיפי עם זקן ופיאות, כפי שמופיע בתעמולה הנאצית, אך מעטים מסוגו נראים בגרמניה. | 4. |
| איגרת הבזק |
| ב-21 בספטמבר 1939 נשלחה ע"י ראש משטרת הבטחון, ריינהרד היידריך, איגרת ובה הוראות למפקדי האיינזצגרופן (עוצבות המבצע) בשטחי הכיבוש. המכתב מפרט צעדים לטווח הקצר והארוך בנוגע ל"מטרה הסופית" |
| ריכוז היהודים בערים גדולות, הסמוכות למסילות ברזל. | א. |
| הקמת מועצת זקנים (יודנראט) בקהילות היהודיות. המשימה הראשונה שתטול עליהם תהיה לערוך מפקד קהילתי. | ב. |
| יש לחתור לאריזציה של מפעלים יהודים, ושטחים חקלאים של יהודים. | ג. |
| ההשלכות והמשמעות של איגרת הבזק: |
| הקמת הגטאות, למרות שרק בדצמבר 1939 הגיעה הוראה מפורשת מהימלר (ראש האס. אס.) להקים גטאות. ובתקופה שבין 1940-1941 הוקמו מרבית הגטאות. | 1. |
| הגטאות הינם רק מקום ריכוז זמני - משם יצאו למחנות עבודה, גורשו לערים אחרות וכו'. | 2. |
| תכנון מפורט - האגרת מלמדת על תכנון מפורט. | 3. |
| המטרה הסופית - האגרת מעידה על כך שישנה מטרה סופית, ושהצעדים הנוכחיים הם רק צעדים לטווח הקצר. | 4. |
| "אור ירוק" למפקדי האיינזצגרופן - "עוצבות המבצע" החלו בפעולתם של חיסול יהודים וטיהור השטח הכבוש מיהודים. | 5. |
| ערעור בסיס הקיום היהודי |
| ריכוז ובידוד - סימונם, הגבלת תנועתם. | 1. |
| הרס הבסיס הכלכלי - החרמה והחיסול מפעלים ובתי עסק יהודים. החרמת דירות, הקפאות חשבונות בנק, החרמת סחורות ודברי ערך. | 2. |
| שימוש בכח העבודה היהודי. | 3. |
| פגיעה תרבותית חינוכית - סגירת מערכות החינוך היהודיות, איסור תפילה בציבור. | 4. |
| יצירת עמימות בחיי היהודים | 5. |
| נישול היהודים ממקומם וגירושם. | 6. |
| פתרונות לבעיה היהודית |
| היידריך ניסח את הבעיה עם כיבוש פולין כך: "אין עוד אפשרות לפתור את הבעיה הכוללת של שלושה מיליון ורבע יהודים בקירוב, הנמצאים בשטחים הנתונים לריבונות גרמנית, בדרך של הגירה, ויש צורך בפתרון טריטוריאלי". שתי תוכניות טריטוריאליות הועלו: |
| הקמת מובלעת יהודית באיזור לובלין. (11/39 תוכנית ניסקו-לובלין) - כישלון: תנאים פיסיים ובעיות מנהלתיות. | א) |
| ריכוז היהודים באי מדגסקר (תוכנית מדגסקר). - כישלון, חשש מעימות ימי עם הבריטים. | ב) |


| [ | / | / | / | / | / | ] |