ההתנגדות היהודית |
| יחודה של ההתנגדות היהודית: |
| לא נלחמו למען שחרור לאומית, שחרור הארץ מעול כובש אלא למען לשרוד כעם ו/או למען למות בכבוד. | - |
| היהודים נמצאו בבידוד ומסוגרים בגטאות ולכן היה קושי בארגון, איסוף מידע. | - |
| המאבק של היהודים אינו רק בגרמנים, אלא הרבה פעמים גם בלא יהודים האחרים. | - |
| סוגי ההתנגדות |
| התנגדות סבילה" "קידוש החיים" (בניגוד לאמרתו של צ'רצ'יל לעמו: "ללא נצחון לא נשרוד", אצל היהודים המצב הוא: "ללא הישרדות לא יהיה נצחון"). | - |
| התנגדות מילולית/כתובה: הוצאת עיתונים מחתרתיים, תיעוד וארכיונים. | - |
| התנגדות מגוננת: סיוע לסיכוי ההשרדות: הברחות מזון ומשאבים לגיטו. | - |
| התנגדות פיזית/אקטיבית: מרידה בגטאות, מרידה במחנות ההשמדה, הצטרפות לפרטיזנים. | - |
| דרכי הלחימה של היהודים בתקופת ביצוע "הפתרון הסופי" |
| 1.המרד בגטאות |
| מי היו המורדים? |
| בעיקר צעירים, חברי תנועות נוער. תנועות נוער ציוניות ותנועות נוער קומוניסטיות וה"בונד". הוקמו ארגוני לחימה יהודים (בוילנה הפפ"או: ארגון הפרטיזנים המאוחד) |
| מדוע? |
| - צעירים, חסרי מחויבות למשפחה. - חלק ממסגרת מאורגנת, אידיאולוגית ופעילה. - אקטיבים מטבעם. |
| מה היו מטרות המרד? |
| לא היתה הנחה כי מרד יביא להצלה של הלוחמים ו/או של יהודי הגטו. | - |
| המטרה הבסיסית מאבק, לשם המאבק: לא כצאן לטבח. | - |
| האלטרנטיבה אינה בין חיים למוות או בין מוות ודאי לסיכוי הישרדות, אלא בין מוות למוות. | - |
| נקמה: רצון לנקוט צעד כנגד לפעולה הגרמנית: לא לאפשר את האקציה, לפעול היכן שהיה קיבוץ גדול של יהודים. | - |
| קשיי התארגנות |
| התנגדות הציבור היהודי והנהגת הגטו. | - |
| חוסר קשרים, אמצעים וניסיון שנדרש לבנייתו של גוף לוחם. | - |
| חוסר במידע ורשת מודיעין. | - |
| הסתייגות לתמיכה מצד גורמים מבחוץ, בעיקר המחתרת הפולנית הלאומית. סיוע מועט קיבלו מהמחתרת הקומוניסטית ומפולנים בודדים. | - |
| מועד פריצת המרד, הוכתב על ידי הגרמנים והקשה על ההתארגנות. המורדים לא רצו לפתוח במרד לפני שברור שהגיטו עומד בפני חיסול. | - |
| לבטים ודילמות של המורדים |
| חשש מענישה קולקטיבית. | - |
| מתי לפתוח במרד?: | - |
| רק לאחר שהבינו כי מתכוונים לחסל את הגטו; | א. | |
| המועד צריך להיות בשלב חיסול הגטו; | ב. | |
| יש קושי גדול, להפתיע, כי המועד מוכתב ע"י ידי הגרמנים. | ג. |
| לוחמה בגטו או יציאה אל היער? | - |
| יחודו של המרד בגטו ורשה לעומת מרידות בגטאות אחרים. |
| המרד הגיע למיידים של התקוממות עממית, רבים מתושבי הגיטו שיתפו פעולה עם המחתרת. | - |
| המרד נמשך כמעט חודש ימים: 19/04/1943 - 16/05/1943. | - |
| היהודים ידעו מראש על האקציה המתוכננת ולכן יכלו להיערך לקרב. | - |
| המרד נחל אבידות לגרמנים ושיבוש תוכניותיהם. | - |
| 2.המרידות במחנות ההשמדה |
| מטרות המרידות |
| מעבר למטרות הדומות למרידה בגטאות - "לא כצאן לטווח", "למען כמה שורות בהיסטוריה" המטרה העיקרית במרידה במחנות היתה: הריסת המתקנים להשמדה. מטרה נוספת: בריחה - סיכוי להצלת האסירים על-ידי פריצה מתוך המחנה וניסיון להגיע לשורות הפרטיזנים. |
| מאפייני המרידות במחנות |
| המורדים היו מאסירי/עובדי המחנה, משמע אנשים שחיו תקופת מה במחנה והכירו אותו. בשום מקרה לא אסירים, שרק הגיעו ממשלוחים ונשלחו מיד להשמדה. | - |
| הנשק נלקח משומרי המחנה: לא היתה אפשרות להברחה מחוץ למחנה, לא היו קשרים עם גורמי חוץ. | - |
| אופי המרד היה התפרצות המונית לעבר שערי הכניסה. לנסות לצאת מהמחנה באמצעות פריצת הגדרות היתה לא ראלית בגלל שדות המוקשים שמסביב. | - |
| רוב המורדים נהרגו תוך כדי ההסתערות על שערי הכניסה. | - |
| קשיים במרידות במחנות ההשמדה |
| השגת נשק ואמצעי לחימה: לא ניתן היה להשיג אמצעים מבחוץ. נשק קר יוצר בסתר תוך כדי ההתארגנות. נשק חם השיגו עם פריצת המרד ע"י התפרצות למחסן הנשק של השומרים, או ע"י חטיפת הנשק מהשומרים. | - |
| ארגון הלוחמים: הלוחמים היו ממקומות שונים, מרקע שונה והתחברו אחד לשני תוך כדי השהיה במחנה. | - |
| מועד פריצת המרד הוכתב ע"י התנאים בשטח: בדרך כלל המועד היה כאשר חשו המורדים כי עומדים לחסל את עובדי המחנה, או כאשר היה חשש שהמרד יתגלה. | - |
| אלו שהצליחו לעבור את השער ולא נפגעו מהשומרים על מגדלי השמירה, היו צריכים לשרוד את המצוד שניהלו הגרמנים כנגד הבורחים. ברוב המקרים נתפסו הבורחים ורק קומץ מהם שרד והצליח לחבור לכוחות פרטיזנים ביערות. | - |
| 3. הלחימה של הפרטיזנים היהודיים |
| הלבטים אם ומתי לצאת מהגטו? |
| איפה סיכוי ההישרדות טובים יותר? | - |
| איפה אפקטיביות ההתנגדות רבה יותר? | - |
| יער הינה סביבה לא מוכרת לעומת העיר. | - |
| כדי לשרוד ביער יש צורך בסיוע של אוכלוסיה תומכת מסביב שתספק מזון ומידע. הפרטיזנים היהודים לא יכלו להיעזר באוכלוסיה המקומית לכך ואף היו לעיתים צריכים להיזהר מפני קבוצות פרטיזנים לא יהודיות שביניהם היו אנטישמיים. | - |
| הצורך לעזוב את בקרובים מאחור, ללא סיוע, מתוך ידיעה שגורלם הינו השמדה. | - |
| הקשיים בהצטרפות לפרטיזנים |
| ההצטרפות לפרטיזנים התאפשרה רק לצעירים שהגיעו מצוידים כבר בנשק. | - |
| בין קבוצות הפרטיזנים היו אנטישמים שפגעו ביהודים, או לא הסכימו לצרפם. | - |
| רק לקראת סוף המלחמה הגיעה ההתארגנות הפרטיזנית לגיבוש. לא פעם היהודים שנמלטו לא מצאו גופים פרטיזנים מאורגנים שיכלו להצטרף אליהם. | - |
| מעריכים שכ-20,000 פרטיזנים יהודים פעלו ביערות מזרח אירופה. | * |
| מאלפי הפורצים ליערות שרדו אך מעטים. | * |
| שיר הפרטיזנים היהודים | |
| [ | / | / | / | / | / | ] |