היודנראט

היודנראט היו חוליית הקשר היחידה בין השלטונות הנאצים לבין היהודים בגטאות.

פעילות היודנראט נקבע בשני מסמכים:

איגרת הבזק של ריינהרד היידריך 21/09/1939	1.
פקודה מיוחדת להקמת מועצות היהודים שפרסם פרנק הנס (מושל הגנרל-גוברנאמן) 28/11/1939.	2.

דרך המינוי:

העדפה להנהגה יהודית מקומית.	1.
כמות החברים נקבעה עפ"י גודל הקהילה.	2.
בבחירות פנימיות שדרשו אישור הגרמנים.	3.
מינוי ע"י הגרמנים.	4.
מינוי אדם שהוא דאג לבחור את האחרים.	5.
לקראת השילוכים לעיתים החליפו הגרמנים חברים "בעיתיים" ביודנראט.	6.

מניעי ההצטרפות ליודנראט

מתוקף אחריות לקהילה.- רצון לסייע לקהילה, אמונה שניתן למזער את הנזקים באמצעות פעילות ביודנראט, ביצוע המשימה הקשה והלא נעימה תוך הסתכלות על צורכי הקהילה ואיך ניתן לשפר ככל האפשר את המצב.	1.
מינוי בכפייה, תוך איומים על חייהם. (דוגמאת: מינסק)	2.
משיקולים אישיים ואינטרסנטיים- רצון להרוויח טובות הנאה, שחרור מעבודות כפיה, הצלה למשפחה הקרובה, ניסיון להרוויח כסף, אמונה כי כך יציל את עורו וימנע משילוחים.	3.

הקושי בתפקיד היודנראט

מטרת הקמת היודנראט היתה - שירות וביצוע מדיניות הנאצים.

היודנראט לקחו לעצמם מטרה נוספת וסותרת - שרות צורכי הקהילה היהודית והקלת הסבל והמצוקה שנקלעה לה.

דוגמאות:

היודנראט היה צריך לספק רשימות לעבודות הכפיה, רבים מהיהודים שנשלחו היו מהשכבות הנמוכות והחלשות בגטו, מכיוון שהעשירים ובעלי הקשרים פטרו את עצמם באמצעות תשלום כופר, שהיה נחוץ ליודנראט לשם מימון הוצאות שוטפות של הגטו.

תפקידי היודנראט וסמכויותיהם

על היודנראט היה לדאוג להספקה של כלל השירותים החיוניים: .קבורה, סעד וחינוך, שירותי דת, חלוקת מזון, עבודה ותעסוקה, דיור, בריאות ותברואה, שיטור	1.
מתן מידע סטטיסטי לגרמנים על האוכלוסיה בגטו.	2.
פיתוח מקורות תעסוקה - היודנראט עסקו בפיתוח מקורות תעסוקה משני טעמים עיקריים:	3.

כורח כלכלי, למצוא תעסוקה לאנשים בגטו ולשפר את המצבם.	א.
רצון להוכיח את היעילות של הגטו לגרמנים, ובכך להציל כמה שיותר את היהודים בגטו ואת עצמם קיומו של הגטו.	ב.

מידת הנכונות לשיתוף פעולה בין היודנראט לבין הגרמנים:

אי-שיתוף פעולה כלל.- בדרך כלל, אי שיתוף פעולה הביא למוות, ו/או לעונש קולקטיבי	1.
שיתוף פעולה חלקי - שיתוף פעולה בנושאים כמו רווחה ושירותים לקהילה, אך התנגדות לשיתוף פעולה בנושא השילוחים. (אדם צ'רניאקוב ראש היודנראט בגטו וארשה התאבד לאחר קבלת ההוראה לספק רשימה יומית לשילוחים).	2.
שיתוף פעולה במטרה להציל יהודים - בחירת היהודים לשילוח מתוך כוונה להציל את בעלי הסיכוי הטוב יותר לשרוד (דוגמאת יעקב גנס ראש היודנראט בוילנה)	3.
שיתוף פעולה לשם אינטרס אישי.	4.

על היודנראט היה להמשיך לבצע את הוראות הנאצים, כשהם יודעים שלמעשה הגטו נדון להשמדה.	-
היודנראט עמדו בפני דילמה: האם לשתף את הציבור בגטו בידיעות שיש להם בנוגע למטרות הגרמנים?	-
היודנראט עמדו בפני דילמה: האם לשתף פעולה עם הגרמנים מתוך ניסיון להאריך את זמן השרדות הגטו ומתוך כך סיכוי להציל יהודים רבים.	-
האם לעזור/להשתתף בהתארגנות למרידה.	-
את מי לשלוח למחנות ההשמדה?	-

דוגמאות לראשי יודנראט

- ראש היודנראט בגטו לודז': "הצבתי לעצמי משימה להסדיר את החיים בכל מחיר, יש לתת תעסוקה למספר הרב ביותר של אנשים". רומקובסקי היה נאמן לגרמנים. סייע בהלשנות, בדיווחים ובהשלטת סדר. הוא שימש בתפקידו 4 שנים, הגרמנים סמכו עליו ונתנו לו סמכויות רבות. הוא היה אדם שנוי במחלוקת, מצד אחד היה ער למצוקת היהודים ופעל במרץ להקמת מפעלי תעשיה בגטו. הוא רצה להרוויח זמן, והפיכת הגטו למפעל יצרני איפשרה בידו לדחות את הקץ.	מרדכי חיים רומקובסקי
- ראש היודנראט בגטו ורשה. מדיניותו היתה להימנע ככל האפשר מלהתערב בחיים הפנימיים, ובכלל זה גם בחיים הכלכליים. אדם צ'רניאקוב הינו דוגמא לראש יודנראט שכאשר החלו השילוחים לא יכל להמשיך ולהישמע להוראות הנאצים ולכן שם קץ לחייו.	אדם צ'רניאקוב
- ראש היודנראט בגטו וילנה. לפני מינויו לראש היודנראט שירת כמפקד משטרת הגטו. היה נשוי לאשה ליטאית, ובעבר שירת כקצין בצבא הליטאי. ראה חובה לעצמו לפעול להצלת היהודים, והעדיף להישאר עם קהילתו. היה אדם שנוי במחלוקת, שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים והפעלת המשטרה היהודים לשם האכיפה בגטו הביאו לכעס ולהתנגדות היהודים לו בגטו. בשנת 1944 חוסל גנס ע"י הנאצים יחד עם שאר תושבי הגטו. מהווה דוגמא לראש יודנראט ששיתף פעולה למען הצלת יהודים.	יעקב גנס

הערות / הארות

[ דף ראשי / מגמות / היסטוריה : ט , י , יא , יב , מורחב ]

[

היסטוריה יב:

]