[ דף ראשי / מגמות / היסטוריה : ט , י , יא , יב , מורחב ]
| [ | / | / | / | / | / | ] |
| עדכון אחרון 14/01/06 |
| צו הקרקעות: |
| עם המהפכה ותפיסת השלטון הוציא המשטר הבולשוויקי שני צוים. אחד מהם היה "צו הקרעות" שמטרתו היתה הלאמת האדמות, קבע כי מבוטלות כל הזכויות של בעלי האחוזות על אדמותיהם והעניק זכות שימוש בקרקע לכל האזרחים. צו זה שירת את תומכי הבולשביקים החיילים, הפועלים והאיכרים ועורר את כעסם של בעלי האחוזות, האצילים תומכי המשטר הישן. צו זה תרם לפתיחת מלחמת האזרחים בין ה"לבנים" תומכי המשטר הישן, לבין ה"אדומים" תומכי המשטר החדש הבולשביקי. |
| צו השלום: |
| עם המהפכה ותפיסת השלטון הוציא המשטר הבולשוויקי שני צוים. אחד מהם היה "צו השלום", שמטרתו היתה הוצאת רוסיה מהמלחמה. צו זה בא לידי ביטוי בחתימת הסכם ברסט-ליטובסק בין גרמניה לרוסיה בתחילת שנת 1918.במסגרת הסכם זה רוסיה ויתרה על שטחים רבים במערב, כולל אוקריאנה שהיתה מקור מזון גדול שלה, ובתמורה לכך גרמניה הפסיקה את הלחימה נגדה. צו זה גרם לכעס כלפי רוסיה של מדינות ההסכמה שהיו בנות בריתה קודם לכן, ולכן מדינות אלה סייעו במלחמת האזרחים שהתפתחה ברוסיה לצד הצבאות ה"לבנים" שרצו להחזיר את המשטר הישן של הצאר. |
| הסכם רפאלו: |
| רוסיה היתה מבודדת ומוחרמת מתחילת המהפכה, בשנת 1922 חתמה במהלך ועידה כלכלית בינלאומית בגנואה על הסכם ראפלו עם גרמניה לשתוף פעולה צבאי וכלכלי. במסגרת הסכם זה גרמניה תפתח ותאמן את הצבא הרוסי, ובתמורה לכך תוכל להתשתמש באדמות רוסיה לאימון צבאה. שתי המדינות שהיו מבודדות מבחינה בינלאומית, התחברו יחד לשיתוף פעולה. גרמניה באמצעות הסכם זה עקפה את המגבלות הצבאיות שהוטלו עליה בהסכם ורסאי, ואילו רוסיה זכתה לידע ולפיתוח צבאי. |
| הצבא האדום: |
| במהלך מלחמת האזרחים שפרצה לאחר תפיסת השלטון ברוסיה על ידי הבולשביקים מוקם הצבא האדום. בראש הצבא עמד טרוצקי והוא היה צבא עממי שכלל את תומכי הקומוניסטים: חיילים, איכרים ופועלים. הצבא האדום ניצח במלחמת האזרחים והביס את ה"צבאות הלבנים" למרות שאלה זכו לתמיכה של מדינות נוספות בזכות מספר סיבות: א. פיקוד אחיד ומגובש, בניגוד לצבאות הלבנים שהיו מורכבים מאוסף של יחידות צבאיות ומפקדים; ב. מטרות ברורות, בניגוד לצבאות הלבנים שהדבר שהיה משותף להם זה השנאה לבולשביקים, אך חלקם רצו להחזיר את שלטון הצאר, חלקם רצו להחזיר את השלטון הליברלי וכו'; ג. יחס הוגן כלפי האוכלוסיה המקומית, בניגוד לצבאות הלבנים, שיחסם לאוכלוסיה המקומית היה קשה. |
| הקומוניזם המלחמתי: |
| בין השנים 1918 - 1921 הוכרז על תוכנית כלכלית בשם "הקומוניזם המלחמתי". מטרתה רתימת הכלכלה לצורכי המדינה וצורכי המלחמה. "הקומוניזם המלמתי" בוצע בצורה באה: החרמת עודפי התוצרת החקלאית לצורכי הצבא ותושבי העיר, ובעיר - הלאמת המפעלים וניהולם ע"י ועדים מפלגתיים לא מקצועיים. התוצאה של מדיניות זו היתה: האיכרים שידעו כי כל עודף תוצרת יילקח יצרו רק לצורכיהם ולכן התפוקה החקלאית פחתה מאוד. ובעיר הביא לירידה בתפוקה התעשייתית ולרעב קשה, כי לא הגיע הספקה במידה דרושה מהכפר. |
| הנ.א.פ.: |
| בעקבות כשלון "הקומוניזם המלחמתי" החליט לנין על "תוכנית כלכלית חדשה" (1921) - בתוכנית זו ניתנה יותר עצמאות לאיכרים. האיכרים צריכים למסור רק חלק מיבולם והורשו את השאר למכור בשוק החופשי. כמו כן ניתן היה לחכור אדמות ולהעסיק עובדים שכירים. הדגש בתעשיה הועבר מתעשיה כבדה לתעשית צריכה, חלק מהמפעלים הועברו לידים פרטיות. גם במסחר נתנו הקלות, סחר החוץ נשאר בידי המדינה, וסחר הפנים הועבר בחלקו לידי יזמים פרטיים. במדיניות זו היתה נסיגה מרעיונות המפכה וביטוי של עקרונות ליברליים, אך לנין ראה בה צעד זמני, מכיוון שהתנאים אינם כשרים עדין להנהגת הקומוניזם במלואו. מהר מאוד תוכנית זו השיגה תוצאות משמעותיות, התוצרת החלקאית והתעשיתית גדלה בצורה ניכרית וחזרה למצב שהיה לפני מלחמת העולם הראשונה. בעיית הרעב נפסקה. |
| סוציאליזם: |
| תפיסת עולם המדגישה את השיויון ורואה בשויון הכלכלי דבר שהמדינה צריכה להתערב בו. הוגה התפיסה היה קארל מרכס. מרכס טען כי בעקבות המהפכה התעשיתית הפועלים מרגישים ניכור לעבודתם ולמעסיקיהם, ולכן ימאס להם המצב בו רוב הכסף וההשפעה הפוליטית בידי מעטים, ומעט הכסף וההשפעה הפוליטית בידי רבים ולכן הם יעשו מהפכה שתהפוך את המצב. לאחר המהפכה לפועלים (שהם הרוב) תהיה את השליטה הפוליטית והם ידאגו כי הכסף ישרת את הרוב (הפועלים). התפיסה של מרכס מניחה כמה הנחות יסוד: א. המצב הקיים הוא בלתי נסבל ולכן בטוח תהיה מהפכה; ב. כוחם של הפועלים הוא במספרם ולא באמצעים שבידיהם, לעומת בעלי ההון שהם מעטים, אך מחזיקים במשאבים רבים. לכן הפועלים צריכים להתאחד יחד כדי להצליח; ג. התפיסה היא אנטי-לאומית (אינטרנציונאלית), הסוציאליזם רואה בלאומיות סיבה לפירוד בין הפועלים: פועלי מדינה אחת קרובים יותר לפועלי מדינה אחרת מאשר לבעלי ההון שבמדינתם. |
| האינטרנציונאל השלישי: |
| בשנת 1919 הוקם האינטרנציונאל השלישי (האינטרנציונאל הקומוניסטי הקומינטרן). גוף זה היה איגוד כללי של כל המפלגות הקומוניסטיות בעולם. גוף זה נשלט על ידי ברית המועצות וכל המפלגות הקומוניסטיות בעולם למעשה היו כפופות לו. האינטרנציונאל השלישי יישם את התפיסה הסוציאליסטית השוללת את רעיון הלאומיות וקוראת לפועלי כל העולם להתאחד. גוף זה פעל לחתירה תחת המשטרים הדמוקרטיים ולעורר מהפכות בהם. גוף זה מתקשר לחששות שהיו למדינות המערב מרוסיה, שראו בה מדינה מסוכנת שמעוניינת לעורר בהם מהפכות ולמוטט את משטרם. |
| תפיסת המהפכה בארץ אחת: |
| תפיסה העוסקת בדרכי יישום הקומוניזם. תפיסת המהפכה בארץ אחת טוענת כי יש לבסס קודם כל את הקומוניזם ברוסיה. לאחר שהמשטר והשיטה הקומוניסטית תתייצב ברוסיה, ורוסיה תהווה דוגמת מופת לעולם לדרך ניהול המדינה והחברה, אז יהיה אפשר לייצא את הקומוניזם, לעורר מהפכות במדינות אחרות ולמוטט את משטרם. הדאגה צריכה להיות קודם כל לפועלי רוסיה ורק לאחר ביסוס המשטר בה, פניה לסייע לפועלי שאר העולם. תפיסה זו היתה התפיסה שתמך בה סטלין. |
| תפיסת המהפכה המתמדת: |
| תפיסה העוסקת בדרכי יישום הקומוניזם. תפיסת המהפכה המתמדת טוענת כי אסור לעצור את המהפכה ברוסיה ויש לעודד ולהפיץ אותה בכל העולם. עם רוסיה תשאר המדינה הקומוניסטית היחידה יהיה לה קשה להתקיים. במקביל לביסוס המשטר הקומוניסטי ברוסיה צריך לעורר מהפכות במדינות אחרות ולמוטט את משטרם. על פי התפיסה הסוציאליסטית שאומרת כי פועלי כל העולם יתאחדו, לא ניתן לדאוג קודם רק לפועלי רוסיה ואחר-כך לפנות לסייע לפועלי מדינות אחרות. יש לפעול בו זמנית הן ברוסיה והן במדינות אחרות. תפיסה זו היתה התפיסה שתמך בה טרוצקי. |
| >"> |
| [ | / | / | / | / | / | ] |