המאבק של היישוב היהודי ושל התנועה הציונית להקמת מדינה יהודית עצמאית |
| המניעים של הבריטניה למדיניות בארץ-ישראל: |
| גורמים אנטישמיים בממשלה הבריטית. | 1. |
| לחץ מצד הליגה הערבית שהוקמה בתקופה זו בקהיר: הליגה התחייבה פוליטית וכלכלית לתמוך בבריטניה ודרשה בצורה חד-משמעית לא לאפשר ליהודים להפוך לרוב בא"י. | 2. |
| מניעים כלכליים: עדיף להתחבר עם הרוב המזרח התיכון; הערבים שולטים על מקורות הנפט ועל דרכי המעבר בתעלת סואץ ולכן כדאי לבסס את הקשר עם הערבים ולא עם המיעוטים האחרים במזרח התיכון. | 3. |
| מניעים פוליטים: הענות לדרישות הציוניות, ידחפו את הערבים לצד ברה"מ. | 4. |
| נאום בווין |
| (בווין שר החוץ בממשלת הלייבור שהוקמה לאחר תבוסת צ'רצ'יל והשמרנים בתום המלחמה). בווין מנסח את עמדת בריטניה: |
| התנגדות לעלית פליטי השואה מאירופה לא"י -> הפתרון לבעיית הפליטית הינו קליטה מחודשת שלהם בארצות מוצאם. | 1. |
| מתחמק מכל ההבטחות שנתנה מפלגתו קודם לבחירות בנוגע ליהודים. | 2. |
| המשך המדיניות הפרו-ערבית ובמסגרתה הקפדה יתרה על מגבלות הספר הלבן. | 3. |
| הפתרון לבעיית הפליטים צריך לעשות במנותק מבעיות א"י. יש למצוא פתרון משותף יחד עם האמריקאים לבעיה זו באירופה. | 4. |
| לבריטנים מחויבות לא רק ליהודים בא"י אלא גם לערבים, יש לשתפם בפתרון שאלת א"י. | 5. |
| משמעות הנאום: |
| התעלמות מהצהרת בלפור והדגשת ההבטחה לבית לאומי ולא למדינה עצמאית. | - |
| העמקת הסכסוך בין היהודים לערבים, בעקבות ההמלצה לערב העולםם הערבי בפתרון הבעיה בא"י. | - |
| ישנו ניסיון ברור לנתק בין בעית הפליטים לארץ-ישראל. | - |
| העמדה האמריקאית לבעית הפליטים היהודים: |
| נשיא ארה"ב טרומן, דרש להעלות 100,000 פליטים יהודים, ששהו במחנות הצבא האמריקאי בגרמניה לא"י מיד. |
| שולח נציג מיוחד (הריסון) מטעמו לאירופה לבחון את בעית העקורים (תואם את הבקשה הבריטים למעורבות אמריקאית) |
| הסיבות לדרישתו: |
| רצון שהפליטים יהגרו לא"י ולא לארה"ב. | - |
| חוב מוסרי על שלא חשו לעזרת היהודים בזמן המלחמה. | - |
| דוח ארל הריסון |
| תיאור היחס הקשה של הצבא האמריקאי לפליטים היהודים. | - |
| תיאור התנאים הקשים בהם הפליטים ממשיכים לחיות. | - |
| המלצות: | - |
| ביטול מגבלות הספר הלבן | - | |
| יש לאפשר מיידית ל-100,000 מפליטי השואה לעלות מיידית לא"י. | - |
|
| הבריטים מסרבים להיענות לדרישות, אך לא רוצים להרגיז את האמריקאים כי צריכים את הסיוע הכספי שלהם. |
|
| הצעה להקים ועדה אנגלו-אמריקאית לענין העקורים. (הבריטים קיוו כי הצד הבריטי יקבל ביטוי בועדה ויהפוך גם לעמדה האמריקאית, כאשר המימון לפתרון יהיה אמקריקאי). |
| הועדה האנגלו-אמריקאית |
| סיירו במחנות העקורים והתרשמה מנחישותם לעלות לא"י. | - |
| התרשמו מהיחס העוין והאנטישמי באירופה | - |
| ביקרו בארץ ובדקו את אפשרויות הקליטה של העקורים בארץ. | - |
| ביקרו בארצות ערב, התרשמו מהתנגדותם הנחרצת של הערבים לעליית העקורים. | - |
| אפריל 1946 פרסמו חברי הועדה את מסקנותיהם (שהתקבלו פה אחד) |
| המצלות הועדה האנגלו-אמריקאית |
| יש לעלות מיידית 100,000 עקורים לא"י. | - |
| יש לבטל את סעיפי הספר הלבן ולבטל את התקנות נגד רכישת קרקעות. | - |
| ממשלת המנדט תמשיך לשלוט בארץ, כדי לא למנוע מלחמה בין היהודים לערבים בא"י, עד אשר יהיה הסכם נאמנות בפיקוח האו"ם. | - |
| משמעות המלצת מסקנות הועדה האנגלו-אמריקאית |
| קביעה ברורה, כי הספר הלבן לא מוסרי ויש לבטלו. | - |
| במקום לקרב בין ארה"ב לבריטניה הועדה הרחיבה את המחלוקת. | - |
| הועדה הגבירה את הקולות הפרו-ציונים בארה"ב. | - |
| התגובות למסקנות הוועדה האנגלו-אמריקאית: |
| תגובת הערבים: דחיה בכל תוקף. | - |
| הישוב היהודי והתנועה הציונית: התאכזבו שהועדה לא המליצה על הקמת מדינה יהודית עצמאית. | - |
| בריטניה: הופתעה ממסקנות הועדה, ובווין מתנה את ביצוע המסקנות במספר תנאים: | - |
| סיעו צבאי אמריקאי לאיזור. | - | |
| סיוע כלכלי של האמריקאים בחזקת כוחות בריטים בארץ. | - | |
| בהתפרקותם מנשקם של המחתרות בארץ. | - |
| תוכנית מוריסון-גריידי |
| בגלל חילוקי הדעות בין הבריטים לאמריקאים מחליטים להקים ועדת מומחים לשם בדיקת דרכי ביצוע המלצות הועדה האנגלו-אמריקאית. (מוריסון/בריטי - גריידי/ אמריקאי) |
| המלצות תוכנית מוריסון-גריידי (קיץ 1946) |
| חלוקת א"י לארבע אזורים: מחוז יהודי (17%), מחוז ערבי (40%), שני מחוזות בריטים (43%). | - |
| במחוזות היהודי והערבי תהיה לאוכלוסיה אוטונומיה תרבותית, חינוכית ודתית. | - |
| העניני החוץ, הבטחון, העליה והכספים יהיו בשליטת הבריטים. | - |
| הסוכנות היהודית שהתכנסה באוגוסט 1946 הגיעה למספר החלטות: |
| התנועה הציונית דורשת הקמת מדינה יהודית בחלק מתאים של א"י -> ויתור על תביעותיה על כל שטחי הארץ. | - |
| צמצום המאבק הצבאי והתרכזות בהעפלה והתיישבות. | - |
| תגובת ארה"ב |
| אוקטובר 1946 טרומן בנאום דוחה את המלצות ועדת מוריסון-גריידי, מביע את הסכמתו לחלוקת א"י בין היהודים לערבים. |
| ועידת לונדון 27 בינואר 1947 (תוכנית בווין) |
| בועדה השתתפו נציגים בריטים וערבים בלבד. |
| קבלת נאמנות על א"י ע"י הבריטים לתקופה של 5 שנים. | 1. |
| בתקופה זו לנציב הבריטי יהיו הסמכות המבצעת המרכזית ובאזורים אוטונומים יהודים וערבים ינתנו סמכויות חקיקה מקומיות וזכויות ביצוע מסוימות. | 2. |
| תותר עליה של 4,000 יהודים מדי חודש לתקופה של שנתים, ולאחר מכן תוכרע השאלה ע"י הנציב העליון בהסכמת היהודים והערבים. | 3. |
| בתום תקופה של 5 שנים תזכה הארץ לעצמאות אם התנאים יוכשרו לכך. | 4. |
| התגובות לתוכנית: |
| הערבים: מתנגדים לתוכנית. הסוכנות היהודית: דחית התוכנית בעקבות תגובת הצדדים: בווין מחליט להעביר את הענין לאו"ם = החזרת המנדט לאו"ם (18/02/1947). |
| מה הביא את הבריטים להעביר את שאלת א"י לידי האו"ם: |
| בווין מרגיש שבריטניה הגיעה למבוא סתום, ושהיא מתקשה למצוא פתרון לבעיית א"י. | 1. |
| התשה של הבריטים ע"י ההתנגדות הצבאית היהודית. | 2. |
| אמונה כי היהודים לא יצליחו להשיג באו"ם רוב של 2/3 למען תוכנית חלוקה, ולכן בריטניה תחזור לקבל נאמנות על ארץ ישראל בתנאים משופרים. | 3. |
| תנועת המרי העברי |
| פעלה בין אוקטובר 1945 - יולי 1946. הגורמים להקמתה: |
| התגברות הכוחות האקטיביסטים ביישוב היהודי. | - |
| התאכזבות ממשלת הלייבור הבריטית. | - |
| הצורך הדחוף במדינה יהודית עצמאית לאחר השואה. | - |
| רצון להכפיף את ארגוני ה"פורשים" תחת מרות הישוב. | - |
| פעולות: הפריצה למחנה המעפילים בעתלית. ליל הרכבות (1 בנובמבר 1946) - פיצוץ 150 נקודות על מסילת הברזל. הריסת תחנות משטרה (בגבעת אולגה וסדני עלי), שמהן נערכו תצפיות על חופי הארץ. פיצוץ הראדר על הר הכרמל. תקיפת שדות התעופה הקסטינה, בכפר סירקין ולוד. תקיפת מרכזי משטרה בירושלים ותל-אביב ליל הגשרים (17 ביוני 1946): פיצוץ 10 גשרים לאורך א"י (גשר אחד שתוכנן לפיצוץ לא פוצץ). פשיטה על בתי המלאכה של הרכבת בחיפה ופיצוץ המתקנים בו. (הרבה נפגעים לאנשי הלח"י). |
| "השבת השחורה" |
| 29 ביוני 1946, פשיטה של כ-20 אלף חילים בריטים על היישוב. עוצר הוטל על הערים הראשיות, פרצו לבניני המוסדות הלאומיים והחרימו מסמכים. נתגלו סליקים ונשק, נעצרו כ-3,000 חברי ההגנה, ביניהם רבים מראשי הישוב והמוסדות הלאומים. בן-גוריון, משה סנה (ראש המפקדה הארצית הרמ"א) ויצחק שדה לא נתפסו. ל"שבת השחורה" היתה השפעה פסיכולוגית ופוליטית על היישוב יותר מאשר צבאית. שלוש פעולות תוכנו כנקמה, אך הוחלט לדחות אותן. בכל זאת האצ"ל החליט לבצע את הפעולה שהוטלה עליו: פיצוץ מלון המלך דוד. |
|
| פיצוץ מלון המלך דוד בפעולה נהרגו 82 איש: 25 בריטים, 17 יהודים, 40 ערבים. הביא סופית לפירוק תנועת המרי העברי ולשיתוף הפעולה בין המחתרות. |
|
| ביצור בנייני הממשלה הבריטית בפני התקפות טרור - השליט במצור | - |
| "מבצע כריש" - כ-30 אלף חיילים בריטים פשטו על תל-אביב שהוטלה בעוצר, אך השגיהם היו מצומצמים: תפיסת יצחק שמיר ממפקדי הלח"י והגלו אותו לאריתריאה, מצאו מספק מוגבל של מחסני נשק. | - |
| התשת הבריטים וזהו אחד הגורמים להעברת בעית א"י ישראל לידי האו"ם. | - |
| [ | / | / | / | / | / | ] |