חזרה לבגרות בפסיכולוגיה קיץ תשס"ג

 

1. הגדרת הפסיכולוגיה ותחומי עיסוקיה המדעיים.

רעיונות מרכזיים –  

א.      מקובל להגדיר את הפסיכולוגיה כמדע החוקר התנהגות ותהליכים מנטליים. בהתנהגות מתכוונים בעיקר לפעולות גלויות כמו דיבור, הליכה , שחייה ועוד. בתהליכים מנטליים מתכוונים בעיקר לפעולות סמויות, כמו חשיבה, חלימה ורגשות.

ב.      מטרות הפסיכולוגיה הן לתאר את ההתנהגות להסבירה, לחזותה ולהשפיע עליה.

ג.        התנהגות בני האדם היא מורכבת ומשתנה ולכן אינה ניתנת למדידה מדויקת, להבדיל מהתנהגות החומר.

ד.      הפסיכולוגיה הפיזיולוגית מתארת וחוקרת את הבסיס הביולוגי להתנהגות. תהליכי תפיסה עוסקים בקליטה של גירויים שמקורם בסביבה, דרך החושים ובעיבודם. בתהליכי למידה חוקרים שינויים קבועים בהתנהגות הפרט. בחקר האינטל' בודקים את יכולות החשיבה של האדם ואת כישוריו בתחומים שונים. תחום האישיות חוקר אספקטים ריגושיים ודפוסי התנהגות אופייניים שיש לאדם במצבים שונים. הפסיכולוגיה ההתפתחותית חוקרת אספקטים פסיכולוגיים הקשורים להתפתחות האדם. הפסיכולוגיה החברתית עוסקת בחקר התנהגות היחיד שנמצא תחת השפעה חברתית.

ה.      שיטות המדידה ההולכות ומשתכללות ואיסוף הנתונים האמפירי המתרחב תורמים לביסוס המדעי של הפסיכולוגיה.

ו.        תחומי העיסוק של הפסיכולוגיה הם: פסיכולוגים מטפלים – קליניים, שיקומיים וחינוכיים, פסיכולוגים יעוציים – תעסוקתיים וארגוניים , פסיכולוגים חוקרים – נוירופסיכולוגים, חברתיים, התפתחותיים ורפואיים.

מושגים –

התנהגות, תהליכים מנטאליים, פסיכולוגיה פיזיולוגית, למידה, תפיסה, זכירה, חשיבה, אינטליגנציה, הנעה, אישיות, לחץ, פסיכולוגיה התפתחותית וחברתית.

2. למידה

הגדרת המושג למידה

רעיונות מרכזיים

1. הלמידה מוגדרת כשינוי קבוע יחסית בהתנהגות כתוצאה מנסיון קודם.
2. הלמידה אינה תמיד תהליך מכוון ומודע.
3. לא כל מה שנלמד הוא חיובי מבחינת נקודת מבט ערכית או חברתית.
4. שינוי כתוצאה מבשילה של מערכות פיזיולוגיות (שרירים, מוח) אינו מוגדר כלמידה.
5. חוקרים מתארים את תהליך הלמידה באופנים אחדים, ולגן הם מדגישים היבטים שונים של דרכי למידה.
6. הגישה ההתנהגותית מדגישה את הלמידה הגלויה הנשלטת כל ידי הסביבה, ולעומתה הגישה הקוגניטיבית מדגישה תהליכי עיבוד פנימיים ותהליכים מתווכים.

מושגים – בשילה למידה, גישה התנהגותית, גישה קוגניטיבית, תהליכי עיבוד, תהליכים מתווכים.

למידה על ידי התניות

רעיונות מרכזיים –

1. הצורה הפשוטה ביותר של למידה מתרחשת באמצעות התניה קלאסית שמשמעותה יצירת קשר בין שני אירועים, גירויים או תופעות. גם בתהליך זה ניתן ליצור צורות תגובה מורכבות בעזרת תהליכי הבחנה והכללה.
2. הכחדה של למידת התניה תעשה באמצעות התרת הקשר בין שני הגירויים.
3. גם בני אדם לומדים לקשר אירועים ותופעות, כפי שניתן לראות למשל בלמידת פחדים, למידת הרגלים, למידה של מיומנויות ספורט ועוד.
4. לפי גישת הלמידה האופרנטית יש סיכוי שתדירות ההתנהגות הנלמדת תעלה אם הלומד יקבל גירוי חיובי (חיזוק חיובי) או אם הוא יפסיק גירוי שלילי (חיזוק שלילי).
5. בעזרת התניה אופרנטית ניתן ליצור תגובה חדשה ולעצב התנהגותו של הלומד ליצירת למידה מורכבת, על פי מטרה שהסביבה קבעה מראש.
6. הענישה גורמת לירידה בתדירות ההתנהגות.לרוב היא אינה נחשבת כדרך יעילה ללמידה שכן היא איננה מראה מה ההתנהגות הרצויה (היא יעילה רק בנוכחות המעניש), ועלולות להיות לה תוצאות לוואי שליליות אצל הלומד.
7. ההבדלים בין שתי ההתניות הם אלה: א. להתניה קלאסית הלומד פסיבי ובאופרנטית – אקטיבי. ב. בהתניה קלאסית התגובה הנלמדת אינה חדשה ובאופרנטית התגובה יכולה להיות חדשה.  ג.  בהתניה קלאסית החיזוק מופיע לפני התגובה, ובאופרנטית – מופיע לאחריה.

תאוריות – התיאוריה ההתנהגותית – ביהוויוריסטית.

מחקרים – ניסוי של פאבלוב – על התנייה קלאסית, ניסוי של סקינר – על התנייה אופרנטית.

מושגים – התנייה קלאסית, התנייה אופרנטית, תגובה מותנית ובלתי מותנית, גירוי מותנה ובלתי מותנה, הבחנה , הכללה, הכחדה, חיזוק חיובי, חיזוק שלילי, עונש, חיזוק חלקי, חיזוק מלא, למידה בריחה, למידת הימנעות, עיצוב התנהגות.

למידה על ידי חיקוי

רעיונות – 1. למידות רבות נעשות בדרך של צפייה באחרים (מודל) וחיקוי התנהגותם כדי לקבל את החיזוק או כדי להימנע מעונש שקיבל המודל.  2.  התנאים הנדרשים ללמידה על יד חיקוי: קשב, זכירה, הנעה ותרגום להתנהגות בפועל.

תיאוריות – תיאוריית הלמידה החברתית של בנדורה.

מושגים – חיקוי, דגם לחיקוי (מודל), חיקוי נצפה, חיזוק עצמי.

גישות קוגניטיביות ללמידה

רעיונות – 1.  תאוריות המכונות תיאוריות קוגניטיביות מתמקדות בתהליכים פנימיים של עיבוד המידע המתווכים בין הגירויים לתגובות.

2. לפי התיאוריות הקוגניטיביות הלמידה קשורה לדרך שאדם תופס את הסיטואציה ומפרש אותה, להקשר שבו היא התרחשה ולא רק לגורמים חיצוניים כמו החיזוקים.
3. יש למידה המתרחשת בתהליך שסופו תובנה. למידה זו נחוות כהארה פנימית והיא אינה מחייבת חיזוקים חיצוניים.

תיאוריות – גשטאלט

מחקרים  - ניסויים של קוהלר על התובנה.

מושגים – תובנה, קופסה שחורה, תהליכים מתווכים, עיבוד מידע.

אינטליגנציה – השפעת תורשה וסביבה האינטליגנציה.

* האם האינטליגנציה היא תכונה מורשת או שהיא מעוצבת על ידי הסביבה?

רעיונות מרכזיים –

1. חוקרים המנסים לבדוק את השפעת הסביבה והתורשה על האינטליגנציה מתמקדים   

    בתאומים זהים כדי לנטרל את השפעת התורשה, ובילדים מאומצים כדי לנטרל את השפעת

    הסביבה.

2. המסקנה העיקרית שאפשר להסיק ממחקרים העוסקים בהשפעת תורשה וסביבה על

   האינטליגנציה היא שהמרכיב הגנטי משפיע על האינטליגנציה. אך גם לסביבה יש השפעה     

          לא מבוטלת עליה. התורשה קובעת את הגבול העליון שאליה יכולה להגיע האינטליגנציה       

          ולסביבה יש אפשרות לפתח אותה עד אותו הגבול.

מחקרים – טבלת מתאמים בין מנות משכל של נבדקים בעלי קרבת דם מדרגות שונות (scarr

1981). המחקר של סליקס (1966) על שיפור אינטליגנציה של ילדי מוסדות.

מושגים – תאומים זהים, תאומי אחווה, מחקרים מתאמיים.

 

לחץ –

אישיות ולחץ –

* מה הקשר בין מצבו הפסיכולוגי של הפרט לבין מצבו הפיזי?

* האם לאדם החווה לחץ רב יש יותר סיכוי לחלות מאשר לאדם רגוע?

* האם ניתן למצוא מאפיינים אישיותיים הקשורים למחלות?

רעיונות מרכזיים –

1. מחקרים מצביעים על כך שיש קשר בין לחץ לבריאות. לאנשים שחווים רמת לחץ גבוהה יש

    סיכויים גבוהים יותר לחלות במחלות שונות.

2. מחלות פסיכוסומטיות הם אחד הביטויים של חשיפה ללחץ.

3. חוקרים הגדירו שני סוגי טיפוסי אישיות: טיפוסי A המאופיינים כשאפתניים, תחרותיים,

    חסרי סובלנות ותוקפניים במצבים מסוימים. וטיפוסי B המאופיינים כסובלניים, רגועים   

     וחברותיים. טיפוסי A נוטים לחלות במחלות לב יותר מטיפוסי B.

4. כנראה שדפוס היחסים המשפחתיים בילדותו של האדם קשור לשייכותו לאחד מקבוצות

    הטיפוסים.

5. אפשר לשנות התנהגות אופיינית של טיפוסי A באמצעות הדרכה וטיפול מתאימים.

6. מודעות לאורח חיים בריא עשויה לצמצם את השפעת מצבי הלחץ על הנטייה לחלות. בין

    הפעילויות הרצויות נמצא הימנעות מעישון, מסמים ומאלכוהול, תזונה נכונה ופעילות

    גופנית.

מחקרים – המחקר של פרידמן ורוזנמן (1959, Rosenman & Friedman), על קביעת טיפוסי A ו- B.

מושגים – מחלות פסיכוסומטיות, טיפוסי A, טיפוס B.

יישום – התלמידים יענו על שאלון לבדיקת טיפוסי A ו- B, ובאמצעותו יסווגו את עצמם לאחת מקבוצות הטיפוסים.

 

אישיות –

התיאוריה הפסיכואנליטית של פרוייד –

* האם ייתכן שיש מחשבות רגשות ורצונות שהאדם אינו מודע להם והם משפיעים על התנהגותו?

* מה הם הדחפים והיצרים שאנו נולדים איתם? האם אפשר לשנותם?

* כיצד מתמודד אדם עם הכוחות המנוגדים המצויים בתוכו?

* כיצד בנויה האישיות?

* כיצד מתמודד האדם עם חרדותיו?

* מה הם שלבי ההתפתחות של הפרט?

* מה מקומה של המיניות בשלב ההתפתחות?

רעיונות מרכזיים –

1. פרויד טוען שהלא-מודע מכיל תכנים שהאדם אינו מודע להם, תכנים המשפיעים על

    מחשבותיו, על חלומותיו ועל התנהגותו. האדם אינו יצור הגיוני ומוסרי כפי שנהוג לחשוב.

2. על פי פרויד האדם נולד עם שני דחפים בסיסיים – מין ותוקפנות. תפקיד החברה לעדן

    אותם כך שלא יזיקו לחברה.

3. על פי פרויד האישיות כוללת שלושה מבנים: הסתמי – החלק שמייצג את הדחפים, האני –

    החלק שמייצג את המציאות, והאני העליון – החלק שמייצג את המצפון. בריאות נפשית

    היא פונקציה של פשרה בין שלושת המבנים: סתמי, אני ואני עליון. לפי גישה זו האדם חי

    עם קונפליקטים פנימיים מתמידים.

4. האדם מתמודד עם חרדותיו באמצעות שימוש במנגנוני הגנה שתפקידם להפחית את

    החרדה ולמנוע ביטוי ישיר של דחפים.

5. המיניות לפי פרויד מתחילה בילדות והיא באה לידי ביטוי באזורים שונים בגוף (אזורים

    אירוגניים) בתקופות שונות בהתפתחות: שלב אוראלי, שלב אנאלי, שלב פאלי, שלב   

    החביון, שלב גניטאלי.

תאוריות – התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד.

מושגים -  מודע, לא מודע, סמוך למודע, סתמי, עקרון ההנאה, אני, עקרון המציאות, אני עליון, עקרון המוסר, אני אידאלי, חרדה מציאותית, חרדה נוירוטית, חרדה מוסרית, מנגנוני הגנה, הדחקה, הכחשה, סובלימציה, השלכה, התקה, תצורת תגובה, קיבעון, נסיגה, שלב אוראלי, שלב אנאלי, שלב פאלי, שלב החביון, השלב הגינטאלי, תסביך אדיפוס, תסביך אלקטרה, חרדת סירוס, קנאת פין, אזור אירוגני, טיפוס אוראלי, טיפוס אנאלי.

יישום  - * התלמידים יצפו בילד או בילדה בגיל הפאלי וינסו לזהות התנהגויות המעידות על תהליך ההזדהות של היגד עם ההורה בן מינו כפתרון של התסביך האדיפאלי.

* התלמידים ישחקו משחק תפקידים – בקבוצות של שלושה תלמידים – כל אחד מהם ייצג חלק אחר של האישיות הפועל באירוע מסוים (לדוגמה לימודים לקראת מבחן).

 

תאוריית הלמידה החברתית של פנדורה –

* כיצד האדם מסוגל לחשוב, לצפות ולתכנן את התנהגותו באמצעות תיווך היכולות הקוגניטיביות שלו?

* כיצד האדם, התנהגותו והקוגניציות שלו מושפעים מהסביבה?

* האם כדי ללמוד הכרחי להתנסות?

* האם האדם שולט בתגובותיו?

* כיצד צפייה באלימות בטלוויזיה משפיעה על התנהגות האדם?

* מהי מסוגלות עצמית וכיצד היא מתפתחת?

רעיונות מרכזיים –

1. בנדורה טוען שקיימת הדדיות המכונה "דטרמיניזם הדדי" בין קוגניציית האדם לסביבתו

    ולהתנהגותו. היכולת לצפות, לתכנן ולחשוב מאפשרת לאדם לשלוט בהתנהגותו, לפרש את

    התנהגות הסביבה ולהגיב עליה.

2. לדברי בנדורה, האדם מושפע מגורמי סביבה פחות מבעלי חיים: הוא לומד מניסיונם של

    אחרים והוא מסוגל לשלוט בהתנהגותו ולווסתה בעזרת חיזוק וענישה נצפים ועצמיים.

3. לדעת בנדורה מרבית ההתנהגויות אינן נלמדות באמצעות התנסות אישית, אלא באמצעות

    התבוננות בהתנהגות אחרים. בני אדם מתנהגים באלימות כתוצאה מצפייה בתכניות

    טלוויזיה אלימות, באמצעות תהליך המכונה למידה על ידי חיזוק נצפה (ראו גם פרק

    למידה).

4.בנדורה טוען שהתנהגות האדם מושפעת מתחושת המסוגלות העצמית (seif efficacy)

   הנוצרת כתוצאה מהשוואה לאחרים, מהשוואה לביצועיו בעבר, משכנוע  מילולי ומעוררות

   רגשית.

תאוריות – תאוריית הלמידה החברתית של בנדורה.

מחקרים – קגן (1992, Kagan) על קשר בין מסוגלות עצמית להצלחה בלימודים.

בנדורה (1965, Bandura) על חיקוי דגם אלים.

מיקולינסר וסלומון (1992) על הקשר בין השפעת הלם קרב למסוגלות עצמית.

מושגים – עקרון הדטרמיניזם ההדדי, קוגניציה וסביבה, חיזוק נצפה, חיזוק עצמי, ויסות עצמי, מסוגלות עצמית.

יישום - * התלמידים יבנו שאלון לבדיקת מסוגלות עצמית של תלמידים בתחום המתמטיקה ויבדקו אם יש קשר בין מידת המסוגלות העצמית שמאו לבין תפקודם של הנבדקים בפועל בתחום זה.

* התלמידים ינתחו אירוע תוך שימוש במודל הדטרמיניזם ההדדי של בנדורה.

 

התאוריה הפנומולוגית של רוג'רס –

* האם "יצר לב האדם רע מנעוריו"?

* מדוע שני אנשים לא יחוו אירוע זהה באותה הדרך?

* האם קיימים דחפים ומניעים חיוביים שאדם נולד איתם?

* כיצד מתפתחת התפיסה העצמית ואיך היא משפיעה על מחשבותיו, על הרגשותיו ועל התנהגותו של האדם?

רעיונות מרכזיים –

1. רוג'רס מייצג גישה הומניסטית הרואה את האדם כטוב מיסודו המכוון את חייו לבנייה,

   ליצירה, להתפתחות ולהגשמה עצמית.

2. רוג'רס מייצג גישה פנומנולוגית המדגישה את החוויה הסובייקטיבית של האדם. כל אדם

    תופס את העולם באופן ייחודי, ולכן שני בני אדם עשויים לחוות אירוע באופן שונה זה מזה.

    בנוסף לכך אירועי העבר עשויים להתפרש באופן שונה מהדרך שבה נחוו.

3. המניע המרכזי של האדם, לדברי רוג'רס, הוא המניע למימוש עצמי ולפיתוח הכשרים

           והיכולות.

4. המושג המרכזי של רוג'רס הוא "העצמי" (Self) המארגן את תפיסות האדם על עצמו, ולכן

    הדרך שבה מארגנים את החוויות ואת היחסים עם הזולת משפיעה על התנהגות האדם.

5. לפי רוג'רס, "העצמי" מעוצב דרך האינטראקציה עם אחרים משמעותיים ועם תגובותיהם.

    הצורך הבסיסי של הילד הוא בהערכה חיובית, אהבה וקבלה, ואם לא יקבל זאת, הוא עלול

    לפתח הערכה עצמית שלילית.

תאוריות – התאוריה הפנומנולוגית של רוג'רס.

מושגים – תפיסה סובייקטיבית, הומניזם, הוליזם, הערכה חיובית מותנית, הערכה חיובית לא מותנית, עצמי ריאלי, עצמי אידאלי, הגשמה עצמית, הכחשה, עיוות המציאות, "האדם השלם", עצמי (Self).

יישום - * המורה יציג לתלמידיו אחד מכלי המדידה של הדימוי העצמי ויחד ינתחו את תרומתם של ההיגדים למידע המתקבל מכלי המדידה.

* התלמידים יציגו דוגמאות של הערכה חיובית מותנית ושל הערכה חיובית בלתי מותנית.

 

תאוריות בפסיכולוגיה התפתחותית –

התפתחות האישיות על פי אריקסון –

* מהם עקרונות התפתחות האישיות על פי אריקסון?

* כיצד משפיע פתרון "משבר" בכל שלב לפי אריקסון על המשך החיים?

* מהם שלבי ההתפתחות של האדם לפי אריקסון?

* מהם אירועי החיים והאתגרים שאיתם מתמודד הפרט בכל שלב?

* האם "משבר" מחסן או מחליש?

רעיונות מרכזיים –

1. אריקסון מציע תאוריה פסיכוסוציאלית, המורכבת משמונה שלבי התפתחות החל בלידה

    וכלה במוות. אין אפשרות לדלג על שלב כלשהו בהתפתחות וכל בני האדם מתפתחים בסדר

    שלבים זהה. בכל אחד משלבי ההתפתחות קיים משבר. אם הפרט מתמודד איתו באופן

          חיובי נוסף רכיב חיובי לאישיות. אם ה"משבר" לא מעובד בצורה מספקת, מתווסף רכיב   

          שלילי לאישיותו של האדם. פתרון ה"משבר" הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק כדי לפתור

          באופן מוצלח את ה"משבר" של השלב הבא.

2. שלבי ההתפתחות הפסיכוסוציאליים לפי אריקסון:

א. אמון לעומת חשד: טיפול סדיר, עקבי ורגיש בצורכי התינוק גורם לגיבוש אמון בסביבה.

    האמון או החשד הנרכשים בשלב זה הופכים לרכיב אישיותי, ובאים לידי ביטוי ביחסיו

    החברתיים של הפרט כבוגר.

ב. אוטונומיה לעומת בושה וספק: אוטונומיה היא תחושת עצמאות, כוח וביטחון שיש לפרט.

    הגבלת עצמאות וענישה או התנסויות לא מוצלחות, יגרמו לתחושות של בושה וספק

    ביכולת. שלב זה תואם לגיל שבו נרכשת עצמאות בהרגלי נקיון.

ג. יוזמה לעומת אשמה: עידוד יוזמה מפתח סקרנות, פתיחות ותחושת ערך עצמי. לעומת

    זאת, ענישה והגבלות מעוררות אצל הילד רגשות אשמה.

ד. חריצות לעומת נחיתות: ביצוע מטלות בהצלחה וקבלת משוב חיובי מהסביבה יוצרים

    תחושה של חריצות.

ה. זהות לעומת טשטוש: זהו שלב גיל ההתבגרות שבו מתגבשת הזהות האישית של המתבגר.

    כישלון בגיבוש הזהות גורם לטשטוש הזהות.

ו. אינטימיות לעומת בדידות: בשלב זה מתפתחת האינטימיות בין בני זוג על ידי יצירת זהות

   משותפת לאחר שכל אחד גיבש זהות בשלב הקודם. אי היכולת לפתח יחסי אינטימיות

   מובילה לבדידות.

ז. פוריות לעומת קיפאון: בני הזוג הופכים להורים. הם פוריים ומתפתחים בתחומי חיים

    שונים, כגון הורות, משפחה, קריירה.

ח. שלמות לעומת ייאוש: זהו שלב הזקנה ובו מביטים בני האדם לעברם. האדם שחש סיפוק

    מהדברים שעשה בעבר מאופיין בשלמות ומסוגל להשלים עם המוות הקרב. לעומת זאת מי   

    שחש החמצה וחרטה ביחס לחייו מאופיין בייאוש ובפחד מהמוות.

תאוריות – התאוריה הפסיכוסוציאלית של אריקסון.

מושגים – שלבים פסיכוסוציאליים, תקופה קריטית, משבר אמון, הכללת אמון, חשד, אוטונומיה, בושה וספק, יוזמה, אשמה, חריצות, נחיתות, זהות, טשטוש זהות, מורטוריום, קבוצת השווים, אינטימיות, בדידות, פוריות, קיפאון, שלמות, ייאוש.

יישום - * התלמידים יצפו בסרט אנימציה ("קרוסלת החיים"), הממחיש את השלבים הפסיכוסוציאליים.

* התלמידים יראיינו את קרוביהם, יבדקו את השלב (לפי אריקסון), שבו הם נמצאים בחייהם, וינסו להבין את הפתרונות שנקטו כדי לפתור את הקונפליקטים שלהם בשלבים השונים של ההתפתחות.

 

חשיבה חברתית –

ייחוס סיבה –

* כיצד מפרשים אנשים את התנהגותם ואת התנהגות זולתם?

* כיצד מתרחשים תהליכי הייחוס? איך מגיע הפרט למסקנות בדבר סיבה ותוצאה של התנהגויות שאליהן הוא חשוף?

* באילו מצבים נייחס להתנהגות סיבתיות פנימית, ובאילו מצבים נייחס לה סיבתיות חיצונית?

רעיונות מרכזיים –

1. חוקרים סבורים שבכל התנהגות יש מידע חברתי המעובד באמצעות תהליכי ייחוס. תהליכי

    הייחוס מאפשרים לפרט להסיק מסקנות לגבי הסיבות להתנהגות זו ולתוצאותיה.

2. תהליכי הייחוס מספקים לרוב שני מניעים מרכזיים: הבנה של העולם החברתי ושליטה בו.

3. תאוריות הייחוס של היידר קלי וויינר מסבירות שאדם מייחס סיבות להתנהגות ומגיע

           למסקנות בדבר סיבר ותוצאה בדרך דומה לזו של מדענים.

4. העיקרון שעל פיו מגיעים לייחוס סיבתיות הוא עקרון ההשתנות המשותפת, ולפיו

    מחליטים בני אדם את הסיבה להתנהגות מסוימת היא חיצונית או פנימית.

5. על פי קלי, אנשים מפעילים את חוק ההשתנות המשותפת באמצעות שלושה ממדים:

    מובחנות, עקביות וקונסנזוס. כך הם קובעים אם הסיבה להתנהגות מסוימת היא חיצונית

    או פנימית.

6. שני עקרונות ייחוס נוספים הם אלה:

א. עקרון הניכוי מופעל כאשר גדל מספר הסיבות האפשרויות להתרחשות מסוימת. במצב זה

     יורד משקלה של כל סיבה בודדת.

ב. עקרון ההגברה מופעל כאשר קיימת שתי סיבות אפשריות להתרחשות, אחת מעוררת ואחת

    מעכבת. במצב זה מייחסים לגורם המזרז חשיבות רבה יותר.

תאורית – תאוריית ה"מדען התמים" של היידר וקלי. תאוריית שלושת הממדים של קלי.

מחקרים – מחקר של ג'ונס (1961, Jones) על עקרון הניכוי כפי שהוא בא לידי ביטוי בריאיונות של צוללנים ושל אסטרונאוטים.

מושגים – תהליכי ייחוס, מידע חברתי, ייחוס פנימי, ייחוס חיצוני, "מדען תמים", עקרון ההשתנות המשותפת, מובחנות, עקביות, קונסנזוס, עקרון הניכוי, עקרון ההגברה.

יישום - * התלמידים יביאו דוגמאות של מידע חברתי (כגון כישלון בבחינה או מריבה עם חבר) וישערו מהן הסיבות האפשריות להתנהגויות שהוצגו.

* התלמידים יתרגלו באמצעות דוגמאות מחיי היום יום את תהליכי הייחוס, תוך שימוש בעקרון ההשתנות המשותפת ובשלושת הממדים של קלי. התלמידים יקבעו בתרגול אם הסיבה להתרחשות מסוימת היא חיצונית או פנימית.

* התלמידים יציגו דוגמאות שבהן ייחוס סיבה נעשה באמצעות עקרון ההגברה, ודוגמאות שבהן הייחוס נעשה באמצעות עקרון הניכוי.

 

עיוותים בייחוס –

* אילו טעויות ואילו עיוותים מתרחשים בתהליכי ייחוס סיבה?

רעיונות מרכזיים –

1. נוטים לחלק את עיוותי הייחוס לשני סוגים עיקריים: עיוותים קוגניטיביים ועיוותים

   מוטיבציוניים.

2. טעות הייחוס הבסיסית היא הנטייה לייחס להתנהגות הזולת סיבות פנימיות ולהתעלם

    מהסיבות החיצוניות.

3. בני אדם נוטים לעתים לפרש את ההתרחשויות ולייחס להן סיבות כך שיתאימו לערכיהם

    ולעמדותיהם.

4. אשליית השליטה היא הנטייה להגזים בהערכה הגורמים שבאמצעותם האדם שולט במצב

    ולהמעיט בחשיבותם של הגורמים הבלתי נשלטים. היעדר תחושת שליטה עלול להוביל

    למצב של חוסר אונים.

5. נטייתו של האדם לזקוף את הצלחתו לסיבות פנימיות ואת כישלונותיו לסיבות חיצוניות

    מכונה עיוות שמטרתו הגנת האגו.

מחקרים – המחקר של לנגר (1976, Langer) על אשליית השליטה. המחקר נעשה באמצעות כרטיסי הגרלה.

המחקר של ברדלי וצוקרמן (1978, Zuckerman & Bradley) על הטיית הגנת האגו בסיטואציית מורה-תלמיד.

המחקר של ויילי (1979, Wiley) על הטיית הגנת האגו בקרב פסיכולוגים.

המחקר של סליגמן (1975, Seligman) על חוסר אונים נרכש.

המחקר של עמית ומוסקוביץ ( 1989) על ייחוס סיבתיות להצלחה ולכישלון במתמטיקה בקרב תלמידים בישראל.

מושגים – עיוותי ייחוס קוגניטיביים, טעות ייחוס בסיסית, אפקט ההילה, טעות ייחוס בנובעת מערכים ועמדות, עיוותי ייחוס מוטיבציוניים, אשליית השליטה, הטיית הגנת האגו, חוסר אונים נרכש.

יישום – התלמידים יבקשו מחבריהם בבית הספר ומהמורים להסביר להם מדוע תלמידים נכשלים לעתים קרובות במתמטיקה. תיבדק השאלה אם בתשובותיהם מופיעים עיוותי ייחוס, ואם כן, אילו עיוותים.

 

סמכות –

* איך משפיעות סכמות וציפיות על תהליכי עיבוד מידע חברתי?

רעיונות מרכזיים –

1. הסכמה מוגדרת כיחידת ארגון מידע, והיא משפיעה על הטמעת גירויים חדשים ועל הענקת

    משמעות לגירויים אלה. בתהליך יצירת הסכמות נוצרים עיוותים.

2. בני אדם נוטים לטפל במידע החברתי באמצעות כמה סוגי סכמות: סכמה עצמית, סכמה

    של אנשים, סכמה של תפקידים, סכמה של אירועים, וסכמה חברתית (סטראוטיפ).

3. יש הסבורים שציפיותיו של האדם הם מידע חברתי עתידי המושפע מהסכמות הקיימות.

4. הציפיות שמופנות אל פרט מסוים, גם אם הן אינן מבוססות על המציאות, נוטות להגשים

    את עצמן.תופעה זו מכונה "הנבואה המגשימה את עצמה".

מחקרים – המחקר של רוזנטל וג'ייקובסון (1968, Jacobson & Rosenthal) על נבואה המגשימה את עצמה.

מושגים – סכמה עצמית, סכמת אנשים, סכמת תפקידים, סכמת אירועים, סכמה חברתית, סטראוטיפ, קשב, השלמת פערים, הנבואה המגשימה את עצמה.

יישום - * התלמידים ינתחו בקבוצות קטעים מהעיתון המדווחים על אירועים, על אנשים או על קבוצות חברתיות תוך התייחסות לסכמות שלהם לגבי גירויים אלו.

* התלמידים יחברו קטע המתאר סכמה של אירוע מסוים אך ישמיטו במכוון כמה פריטי מידע. הם יקריאו לחבריהם את הקטע וישאלו שאלות המתייחסות למידע החסר.

* התלמידים יצפו בסרט המדגים את מושג הנבואה המגשימה את עצמה (כגון הסרט "לסניור באהבה").

 

עמדות, דעות קדומות והשפעה חברתית –

עמדות ודרכי רכישתן –

* מהי עמדה ומהם מאפייניה ומרכיביה?

* מהם תפקידי העמדה, וכיצד היא משרתת את הפרט?

* כיצד בני אדם רוכשים ומגבשים את עמדותיהן?

* מה קורה כאשר קיימת סתירה בין עמדה להתנהגות? מהו הקשר בין עמדה להתנהגות?

רעיונות מרכזיים –

1. עמדה מוגדרת כנטייה של האדם להגיב ביחס חיובי או שלילי כלפי נושא זה או אחר.

    מאפייניה של העמדה הם יציבות, כלליות, עוצמה ומרכזיות.

2. מקובל לחלק את העמדה לשלושה מרכיבים: קוגניטיבי, רגשי והתנהגותי. בדרך כלל

   קיימת התאמה בין עמדותיו ובתוך עמדותיו של הפרט.

3. נהוג לחשוב שחוסר התאמה בין מרכיבי העמדה נוצר בגלל הדברים האלה: א. כאשר עמדה

    כוללת נוגדת עמדה ספציפית. ב. כאשר נורמות חברתיות נוגדות עמדות . ג. כאשר קיים

    הרגל חזק הנוגד עמדה.

4. הפרט נוטה לגבש עמדות כלפי אובייקטים משום שהן מסייעות לו בעיבוד מידע, בתהליכים

    של קבלת החלטות ובשמירת הדימוי העצמי.

5. העמדות נרכשות בדרכים מגוונות: בתהליכי התניה קלסית, התניה אופרנטית, על ידי

    חיקוי מודלים או בדרך קוגניטיבית של איסוף מידע והסקת מסקנות.

6. מחקרים מצביעים על קשר חלש בין עמדה להתנהגות או על היעדר קשר בכלל. התברר

    שככל שהעמדה ספציפית יותר ובעלת חשיבות רבה יותר לפרט, כן הוא נוטה להתנהג על  

          פיה. יש הטוענים שלמעשה העמדה מתגבשת לאחר שההתנהגות התרחשה.

מחקרים – מחקר של לנדיס (1978, Landis) על חוסר התאמה בין מרכיבי העמדה.

מחקר של פאזיו על הפאזלים (1984, Fazio).

מחקר של סמית ואנגל (1968, Engel & Smith) על התניה קלסית בהתנהגות צרכנית.

מחקר של אינסקו (1965, Insko) על התניה אופרנטית בעמדות כלפי פסטיבל.

מחקר של ניוקומב (1965, Newcomb) על חיקוי עמדות ליברליות בקולג'.

מושגים – עמדה, עמדה כללית, עמדה ספציפית, מרכיבי עמדה: קוגניטיבי (הכרתי), רגשי, התנהגותי, התניה קלסית, התניה אופרנטית, חיקוי מודל.

יישום - * התלמידים יתנו דוגמאות לסתירה בין מרכיבי העמדה עצמה (למשל: סתירה בין עמדה לבין הנטייה להתנהג על פיה), וכן לסתירה בין עמדות שונות אצל אותו האדם.

* התלמידים יתכננו בניית דימוי חיובי ועמדה חיובית כלפי מוצר חדש שזה עתה יצא לשוק.

* התלמידים בנו שאלון עמדות בתחום מסוים וישוו את התוצאות להתנהגות בפועל.

 

 

 

שינוי עמדות –

* מה משנה את עמדותינו?

* איך אפשר לשנות עמדות שנרכשו?

רעיונות מרכזיים –

1. עמדותיו של הפרט יציבות בדרך כלל וקשה לשנותן.

2. שינוי עמדות תלוי בעיקר בשלושה גורמים: המשכנע, המסר והשומעים.

3. הסיכוי לשנות עמדה גדל ככל שהמשכנע הוא מומחה בנושא השכנוע, אטרקטיבי ופופולרי.

4. הסיכוי לשנות עמדה גדל אם המסר אינו נתפס כניסיון ישיר לשכנע, אם הוא כולל טיעונים

    של שני הצדדים, וכן אם הוא מעורר פחד ברמה בינונית. במצב זה המסר עשוי להפוך

    לאמין בעיני השומעים.

5. אצל שומעים שדעתם מוסחת או הערכתם העצמית נמוכה גדל הסיכוי לשינוי עמדתם.

 

מחקרים – המחקר של ארונסון (1963, Aronson) על שכנוע על ידי מומחים.

המחקר של ג'ניס ((1953, Janis) על השפעת הפחד בשכנוע.

מושגים – שינוי עמדות, מסר, מקור, שומעים ,מסר חד-צדדי, מסר דו-צדדי, קהל שומעים.

יישום - * התלמידים ינתחו את יעילותן של פרסומות בטלוויזיה לשינוי עמדות הצופים, על פי קריטריונים שנלמדו.

* התלמידים יכינו מערך שכנוע יעיל לשינוי עמדה בקרב חברים.

 

דעה קדומה –

* מהן דעות קדומות?

* מה ההבדל בין דעות קדומות לבין עמדות רגילות?

* כיצד נוצרות דעות קדומות ומדוע הן כה שכיחות וקשה להכחידן?

* האם יש קווי אישיות מיוחדים המשותפים לבעלי דעות קדומות וקיצוניות?

רעיונות מרכזיים –

1. דעה קדומה היא עמדה שלילית בדרך כלל כלפי חברים השייכים לקבוצה מסוימת. על פי

    רוב דעה קדומה מבוססת על תפיסה מוטעית (סטראוטיפ) והיא מתפתחת כלפי קבוצות

    אתניות ומיעוטים.

2. לרוב דעות קדומות מתפתחות בעקבות קונפליקטים הנוצרים בין קבוצות הנאבקות על

    שליטה במשאבים. יצירת דעה קדומה מאפשרת שליטה של קבוצה אחת על אחרת.

3. דעות קדומות מספקות גם צרכים פסיכולוגיים דוגמת הצדקת התנהגות הסותרת עמדה.

    למשל, אפליה כלפי קבוצת מיעוט הנתפסת כנחותה. הצורך בכוח ובביטוי של תוקפנות בא

    לידי ביטוי בשליטה על קבוצה אחרת.

4. מקובל לראות בדעה קדומה סכמה חברתית, וככל סכמה שנרכשה קשה מאוד לשרשה.

5. אנשים בעלי צרכים מסוימים ובעלי מבנה אישיות מסוים נוטים יותר לטפח דעות קדומות.

    אנשים אלו מאופיינים בציות עיוור לסמכות, בהערצה להורים, בנוקשות ועוד. ניתן למדוד

    אישיות סמכותנית באמצעות סולם המכונה Scale – F  ובו תשעה מרכיבי אישיות

    מרכזיים.

6. התאוריה הפסיכואנליטית מסבירה את האישית הסמכותנית בקיומו של אני עליון נוקשה,

    סתמי שולט ואגו חלש המשתמש במנגנוני הגנה רבים.

תאוריות – התאוריה הפסיכואנליטית להסבר קיומן של דעות קדומות.

מחקרים – מחקר של שריף (1935, Sherif) על קונפליקט בין קבוצות.

מחקר של קלארק וקלארק (1947, Clark & Clark) על למידה חברתית ברכישת דעות קדומות.

מחקר של הרבה וגרנט (1970, Grant & Herba) ששחזר מחקר על תגובות ילדים לתמונות על שחורים ולבנים.

מחקר של שטרנהל (1984, Sternhal) על שימור דעות קדומות.

מחקר של אדורנו ( 1950, Adorno) על דעות קדומות.

מושגים – דעה קדומה, סטראוטיפ, קונפליקט בין קבוצות, הצדקה עצמית, כוח, ביטויי תוקפנות, אישיות סמכותנית, אתנוצנטריות, Scale F.

יישום - * התלמידים יתנו דוגמאות לדעות קדומות הרווחות בחברה הישראלית (כגון דעות קדומות כלפי עולים חדשים) יסבירו מדוע קשה לשנותן, ויציעו דרכים לכך.

* התלמידים יכתבו חיבור על נושא מסים ויזהו בו דעות קדומות על פי מרכיבי העמדה.

* התלמידים יבדקו סטראוטיפים מיניים לפי ניתוח תוכן של מכתבים שהם כותבים לבני המין השני.

* התלמידים ינתחו אישיות סמכותנית כמו ארצ'י בנקר (מסדרת הטלוויזיה).

* התלמידים ינתחו דעות קדומות כלפי היהודים בתקופות היסטוריות שונות, דוגמת תקופת הנאצים.