בית הספר "תל חי"

בי"ס "תל חי" הוקם בשנת 1922, והיה תחילתה של מערכת החינוך בנו"ש. מנהלו ומורו הראשון היה ישראל גלוזמן ז"ל.

ביה"ס הוקם בצריף דל ברחוב התיכון ומספר התלמידים בו אז היה 13. לאחר זמן מה עבר ביה"ס לרשות ועד החינוך של ההנהלה הציונית בארץ ישראל.

בשנת 1926 למדו בביה"ס 37 תלמידים בכיתות א' - ה'. הילדים הגדולים יותר למדו בהדר, בביה"ס עממי א'" או ב"אליאנס". כמעט כולם למדו יחד ועדיין לא היתה חלוקה לכיתות.

בתחילת שנות ה - 30 החלו הדיונים על הקמת מבנה של קבע לביה"ס בנווה שאנן. לאחר חמש שנים קם ביה"ס בבהין ובו ארבעה חדרי לימוד, חדר אוכל, מטבח ושרותים וחדר למנהל. הבעלות על ביה"ס עברה לידי מחלקת החינוך של הועד הלאומי. מספר התלמידים בתחילת שנות ה - 40 היה כ - 140 והיו 6 מורים.

ישראל גלוזמן ז"ל, שעמד וטרח, לא זכה לחנוך את הבנין החדש. עם פטירתו נתמנה אברהם קפלן ז"ל ושימש בתפקיד המנהל עד 1950.

כאשר גדל מספר התלמידים התקימו הלימודים גם במשמרת השניה. משמרת זו חוסלה לאחר שהוקמו בתי,ס נוספים.

במשך השנים הורחב הבנין והושלמו שני אגפים נוספים. ב 1960 נבנה בנין שני ונבנה גם אולם התעמלות.

לפני מלחמת השחרור היתה עמדה של "ההגנה" בביה"ס ובמרתפים הוקם "סליק".

במלמת השחרור פונה הבנין לפי דרישת מוסדות הישוב ושוכנו בו נשים וילדים שפונו מישובי עמק הירדן.

עם קום המדינה התפלג ביה"ס לשנים: בית הספר העממי בהנהלת ד"ר מנצ'ר ו"בית החינוך לילדי העובדים" בהנהלת משה ונחוצקר. בשנת 1953, עם הפעלת חוק חינוך חובה, אוחדו שוב שני הזרמים לביה"ס ממלכתי ושמו "תל חי" (על היותו בקרן הרחובות טרומפלדור והגליל). כמנהל המוסד נתמנה משה ונחוצקר, שכהן בתפקידו עד לפרישתו לגימלאות ב 1963. אחריו נתמנה אברהם ליבוביץ.

(מבוסס על נתונים וקטעי עיתונות כפי שהובאו בחוברת למלאת 50 שנה לנו"ש/רמז בעריכת מרדכי לבנון).