גיאוגרפיה- אוסטרליה
 

 

 

 

 

 


שטחה של אוסטרליה הוא 7,700,000 קילומטר מרובע

תבליט הנוף של אוסטרליה הוא פשוט יותר מאשר בכל חלקי תבל אחרים, ומבחינים בו הרי השולים- במזרח, שפלה-ממערב להרי השולים, ורמה- במרכז ובמערב.

הרי השולים נמשכים לאורך החוף המזרחי, והמשכם בדרום הוא האי ההררי טסמניה.

הגבוהים ביותר הם רכסיהם הדרומיים, הידועים בשם האלפים האוסטרליים, ופסגתם הרמה ביותר היא בהר קושצ'ושקו, שגבהו 2,248 מטר.

הרכסים שמצפון לאלפים האוסטרליים נקראים בשם ההרים הכחולים, ומהם צפונה משתרעים טורי הפרשה הראשית, המסתעפים לרכסים רבים.

  הרי השולים, אף על פי שאינם גבוהים, משפיעים בכל זאת על תנאי האקלים בפנים היבשת, שכן הם משמשים מחסום בפני הרוחות נושאות הלחות הבאות מדרום מזרח, ובגלל כך אופיו של חלק ניכר מאוסטרליה הפנימית הוא מדברי או מדברי למחצה.

ממערב להרי השולים משתרעת השפלה, הנחלקת על ידי טורי גבעות לשלושה אגנים מישוריים.

האחד מהם הוא האגן הדרומי, המקיף את אגן הניקוז של הנהרות מרי ודרלינג, השני, הנמצא מצפון לאגן הדרומי ומרכזו ימת איר, הוא בעל אופי מדברי למחצה והשלישי, המתפשט בצפון, לאורך חופי מפרץ קרפנטריה, הוא בעל אקלים טרופי ואדמת סחף פורייה. ממערב לשפלה הזאת משתרעת הרמה, התופסת כמעט כשני שלישים משטח האי והיא כמעט כולה מכוסה מדבריות צחיחים. הצפוני שבמדבריות אלה הוא מדבר החולות הגדול, האמצעי נקרא בשם מדבר גיבסן, והדרומי הוא מדבר ויקטוריה הגדול.

במדבריות אלה, שהם מן האזורים השוממים ביותר בעולם, לא ירד גשם אלא לעיתים רחוקות בלבד, ויש שאינם זוכים לטיפת מים אף במשך שנים אחדות.

החשוב ביותר שבנהרות אוסטרליה, הזורמים ממערב להרי השולים, הוא המרי. נהר זה עושה את דרכו מערבה ולאחר שהוא אוסף את מימי יובליו הגדולים דרלינג, מרמביגי ולקלן, הוא נשפך לאוקיינוס ההודי בחוף הדרומי. והנהרות הזורמים ממזרח להרי השולים ומובילים את מימיהם לאוקיינוס השקט הם בדרך כלל קצרים והחשובים ביותר שבהם הם: הנטר, קלרנס, בריס ביין וברדקין.

גילברט, נורמן ופלינדרס הם הנהרות העיקרים המשתפכים למפרץ קרפנטריה בצפון.

 

 

במערב מובילים את מימיהם לאוקיינוס ההודי  הנהרות מרצ'יסן, גסקוין, אשברטן ופיצרוי. בדרום היבשת יש גם נהרות המשתפכים לימות, אשר הגדולות שבהן הן ימת גירדנר, ימת טורנס וימת איר.

השנה באוסטרליה מתחלקת לארבע עונות: אביב, קיץ, סתיו וחורף.

אך כיוון שאוסטרליה נמצאת בחצי הכדור הדרומי, חלות שם עונות השנה בזמן הפוך לעונות השנה שבחצי הכדור הצפוני.

בזמן שאצלנו חורף, גשמים יורדים ורוחות קרות מנשבות, נהנית אוסטרליה מימי קיץ בהירים וחמים ובזמן שאצלנו קיץ, שורר באוסטרליה חורף.

אקלימה של אוסטרליה הוא בדרך כלל חם ויבש, אך הוא יפה ונעים.

האקלים אינו אחיד כאן, שכן מצויים בצפון אזורים טרופיים עם גשמי קיץ עזים.

במרכז האקלים הוא יבשתי, חם ויבש ואילו ברוב אזורי החופים שורר אקלים ממוזג עם גשמים במשך כל השנה במזרח, גשמי חורף ואביב  בדרום המזרח וגשמי חורף בלבד בדרום המערב. בהרי האלפים האוסטרליים יורד גם שלג בחורף.  

בעלי חיים: אוסטרליה היא יבשת עתיקה ביותר. לפני מיליונים רבנים של שנים נפרדה משאר היבשות (וביתר דיוק מדרום אסיה). כך מסבירים את העובדה, כי באוסטרליה נמצאים בעלי חיים (וצמחים) רבים, שאינם חיים אלא כאן והשונים מאוד מבעלי החיים הקיימים בשאר היבשות.

כשהגיעו המתיישבים הראשונים מאירופה לאוסטרליה, מצאו בה מלבד חולדות ועטלפים רק יונקים ירודים בעלי ביב (ברווזן וקיפוד נמלים) וחיות כיס (קנגורו). המתיישבים עצמם הביאו לידי התפשטותם  של בעלי חיים אחרים, כגון הארנבות, שמוצאן מהזוגות הראשונים של ארנבות אשר הובאו לאוסטרליה על ידם, והדינגו, כלב בר, הדומה לזאב, שהוא כנראה צאצא של כלה הבית, שהאדם הביא לשם, כשהוא דרך לראשונה על אדמת אוסטרליה. בעלי חיים אחרים הגיעו בעצמם בלי עזרת אדם: החולדות אולי על העצים ששטו על פני הים, והעטלפים במעוף מאסיה.

בעלי הביב חיים רק באוסטרליה. ואילו חיות הכיס נמצאות גם בדרום אמריקה, שבה חיים סוגים שונים מהם הדומים לחולדות, כגון האופוסום. לפני מיליוני שנם היו חיות הכיס נפוצות בכל היבשות, אבל ברוב המקומות לא יכלו להחזיק מעמד, כי התגברו עליהם היונקים המפותחים יותר (מסדרות אוכלי החרקים, המכרסמים, הטורפים, מפריסי הפרסה): על כן נעלמו בכל העולם, מלבד דרום אמריקה, אוסטרליה והאיים הסמוכים לה. וזאת על שום מה? נראה כי באוסטרליה ובאיים הסמוכים לה לא התפתחו היונקים העילאיים ודבר זה איפשר לירודים להתקיים ולהתפצל למשפחות ולסוגים רבים. רק עם חיות הכיס נמנים כ-230 סוגים שונים.

מלבד בעלי הביב, יש גם בעלי חיים אחרים הנמצאים רק באוסטרליה ובאיים הסמוכים לה, כגון טסמניה, ניו זילנד ואיי ארו: ביניהם עופות שאינם עפים, כמו האמו, הקקפו (הדומה לינשוף),

 

הקיווי (עוף מיוחד במינו, שאין לו כנפיים). באוסטרליה חיה גם ציפור העדן וציפור הנבל. מבין חיות הכיס, הידועות והמוזרות ביותר הן הקואלה, דובון משעשע במראהו החי על העצים, שהוא כיום נדיר ביותר, וומבט, הדומה לקואלה, וואלבי הסלעים או "קנגורו הסלעים", המטפס על סלעים כיעל, זאב הכיס, הדומה לכלב רועים ושהוא אחד מחיות הכיס המעטות הניזונות מבשר, חפרפרת הכיס, החופרת את האדמה, בדיוק כמו חפרפרת רגילה.

האוכלוסייה: ב-1991 מנתה אוכלוסיית אוסטרליה 17,337,000 נפש. במשך השנים האחרונות גדלה האוכלוסייה רק ב-20% בשנה. תהליך ההגירה היה והינו חיוני לפיתוחה של אוסטרליה, מהימים הראשונים של ההתיישבות האירופית עם הגליית נידונים מאנגליה ב-1788. במשך 150 שנה התפתחו יישובים שעזרו להגדיל את מספר התושבים ל-7,300,000 נפש בסוף מלחמת העולם השנייה.

חוסר ידיים עובדות, הצורך לתוספת כוחות הגנה וההתפתחות הכלכלית המהירה הניעו את הממשלה לעבד תוכנית הגירה לאומית ב-1947. בתקופה שבין 57-1945 גדלה האוכלוסייה בשיעור של למעלה מ-27% כתוצאה מעודף לידות על פטירות (הרוגי מלחמה) וכן תוספת של מיליון מהגרים. רוב התושבים מתרכזים בחלק הדרומי-מזרחי. רק רבע מהאוכלוסייה מתגורר באזורים הכפריים.

תושביה הקדומים של אוסטרליה הם שחומי עור ואורח חייהם דומה לאורח חייו של האדם הקדמון. הם אינם יודעים בית מהו, טרם למדו לעבד את האדמה ולגדל צאן והם נודדים ממקום למקום ועורכים ציד על חיות.

בגדם היחיד היה מין סינר הקשור למותניהם בחגורה. החגורה קלועה משער אדם והסינר עשוי מעור, אולם שחומי העור אהבו להתקשט. על פי רוב הם צובעים את עור גופם בצבע לבן, העשוי ממין טי המצוי במיוחד ביערות. יש גם שהם שורטים שריטות מתפתלות בעורם וממלאים שריטות אלה בצבע, הנשאר ואינו נמחה עוד, לאחר שהפצעים מגלידים.

מובן מאליו, כי "קישוט" מעין זה גורם לייסורים רבים וקשים, אולם הילידים נושאים ברצון את הייסורים האלו ובלבד שיוכלו "להתגאות" ביופיים.

בטרם גולתה אוסטרליה היו הפראים רבים וחיו את חייהם ללא דאגה. אך מאז באו  לאוסטרליה האנשים הלבנים, המצרים את צעדיהם, הם הולכים ומתמעטים, עד שמספרם  אינו מגיע עוד לכדי 45,000.

בניגוד לילידים הפרימיטיביים ההולכים ומתמעטים, הנה הולכת וגדלה האוכלוסייה התרבותית של אוסטרליה (99.5% יודעים קרוא וכתוב), המורכבת מתיישבים לבנים, אשר את הרוב המכריע בהם מהווים הבריטים וצאצאי הבריטים ומשום כך השפה השלטת באוסטרליה היא

 

 

 

 

האנגלית.מספרם הכללי של תושבי אוסטרליה הלבנים נאמד בכ- 11,300,000 ומלבד היהודים וקבוצות קטנות מבני דתות אחרות, הם כולם נוצרים בני כיתות דתיות שונות, כגון אנגליקנים, קתולים, מתודיסטים ואחרים.

 

 

מבנה פני הארץ:

 

מבנה האורוגרפי והמורפולוגי של אוסטרליה פשוט ביחס, זה הצד השווה שבה ובכל חלקי היבשות שמדרים לקו המשווה. אוסטרליה היבשתית נחלקת מבחינת מבנה פניה לשלושה:

הרי שוליים במזרח, השפלה התיכונה ורמת הטבלה המערבית.

הרי השולים: "עמוד השדרה" האורוגרפי של היבשת, הנמשכים לאורך 3000 ק"מ בקירוב, בצורת קשת שטוחה וצרה, אין להם כינוי אחיד, השם " הקורדיליירות האוסטרליות" לא נקלט.

טורי ההרים הם בינוניים בגובהם ובשיפועם. בצפנם אין רכסי הרים ממש, אלא משכי רמות וגבעות בינוניות. רובם ערי קמטים עתיקים, שהונמכו ע"י שחיקת הארוזיה. שיפועם תלול יותר כלפי שפלת החוף הצרה ושטוח לצד פנים הארץ. טסמניה ההררית היא המשכו של איזור הרים זה. חבל הרי השוליים נחלק לכמה קבוצות, הגבוהה שבהן היא האלפים האוסטרליים ובהם הרי קושצושקו (2248 מ'), הגבוה בהרי אוסטרליה. צורותיהם עוצבו במידה רבה ע"י הארוזיה של הקרח. הם גם החבל היחיד באוסטרליה שבו יורד שלג בקביעות. מצפונם נמשכים ההרים הכחולים והלאה צפונה- טורי הפרשה הראשית המתפלגים לרכסים רבים. בין רכסים אלו ומעבר להם משתרע איזור גבעות בעל עמקים פוריים ואגנים שטוחים.

השפלה התיכונה: השוכנת בין הרי השוליים במזרח ובין הרמות במערב, הייתה בעבר הגיאולוגי זרוע ים שמימיה רדודים ואשר הנהרות המשתפכים אליה הציפוה סחף והפכוה למישור אלוויאלי. אפשר לחלק מדרום לצפון לשלושה אגנים המופרדים זה מזה ע"י טורי גבעות נמוכות. אגנים אלו, רובם בעלי נוף חדגוני מאוד, רובם מישורים שאין על פניהם שום צורה מזדקרת. האחד מכיל את מערכת הנהרות מורידארלינג, השני איזור חסר מוצא למים שמרכזו ימת אייר השוכנת בתוך שקע, והשלישי, הקטן שבהם, הוא השפילה שמסביב למפרץ קארפנטריה. אגן זה הוא מישור מוחלט כמעט, אקלימו טרופי, בעל כמויות גשם ניכרות הגורמות אף להתהוות שטחי ביצות נרחבים. אדמתו אדמת סחף פורייה המאפשרת גידול פירות טרופיים במטעים גדולים. האגן השני- ליבה המת של אוסטרליה- הוא בעל אופי מיוחד. רובו מישור חמר פשוט, שקצתו מכוסה גבעות חול וקצתו פניו סלעים ומכוסים חצץ. גבעות מועטות שבראשיהן מישורים מגוונות במקצת את מבנה הנוף. אגן זה

 

 

 

מחזיק מספר גדול של ימות המנותקות מן הים ומתחלק למספר אגני משנה. דומה הוא באופיו למישור המדברי שבמערבו איזור המדבריות  הגדול של אוסטרליה.

הטבלה המערבית: התופסת כמעט שני שלישים משטח היבשת, מורכבת שכבות אופקיות, בנות התקופות הגיאולוגיות הקדומות ביותר, או סלעי גרניט וגנייס. היא שריד יבשת קדומה עצומה, שהשתרעה על פני שטח ניכר מהאוקיינוס ההודי של ימינו. גובהה הממוצע עולה אך מעט על 350 מ'. רק קבוצות הרים אחדות השוכנות כמעט באמצע היבשת, הבנויים רובם קוארציטים. גזרת החופים

כבשאר יבשות הדרום גזרתה של אוסטרליה גולמית, ופילוג קו החוף מועט ביותר, מפרץ קארפנטריה, השטוח והגדול, המכיל איים מעטים וחופו מקצתו מכוסה יער מאנגרווה, הוא היחיד המעמיק לחדור לתוך היבשה ויוצר את חצי האי יורק המוארך והצר. המפרץ האוסטרלי הגדול שבדרום אינו אלא מפנה קל של קו החוף אל היבשה פנימה. המפרץ הגדול היחיד הראוי לשמו הוא מפרץ ספנסר הצר והארוך בדרומה של היבשת והוא קצהו של בקיע טקטוני רחב ששקע בים. שאר המפרצים בצפון ובמערב, שחופיהם בעיקר שטוחים וחוליים, אינם יוצרים אלא נמלים טבעיים ספורים בלבד.

פורט דארווין בצפון ופרימנטל במערב. רק החוף הדרומי- מזרחי והמזרחי, ששפתו תלולה, עשיר בשינונים ובו כמה נמלים טבעיים נהדרים, בהם פורט פיליפ – נמל מלבורן ופורט גו'קסון- נמל סידני. שוניות ים מרובות ואיים שטוחים ערוכים לאורך החוף, אולם אוסטרליה דלים באיים גדולים. מן הגדולים: טסמניה, שהיא המשך טבעי ליבשת ומופרדת ממנה ע"י מיצר באס הצר והוא זרוע שוניות. ואי הקנגורו, לפנים מקום מגורי חיות כיס מרובות, עתה רובו אדמה מעובדת, שוכן לפני מפרץ וינסנט המקביל למפרץ ספנסר. דרך 2000 ק"מ ומעלה נמשכת לאורך החוף המזרחי, סוללה של שוניות אלמוגים, "המחסום הגדול", מן הכבירות בתופעות הטבע על פני כדור הארץ.

נהרות

החשוב ביותר שבנהרות אוסטרליה, הזורמים ממערב להרי השוליים הוא המרי. נהר זה עושה את דרכו מערבה ולאחר שהוא אוסף את מימי יובליו הגדולים דרלינג, מרמביג'י ולקלן, הוא נשפך לאוקיינוס ההודי בחוף הדרומי. והנהרות הזורמים ממזרח להרי השוליים והמובילים את מימיהם לאוקיינוס השקט הם בדרך כלל קצרים והחשובים שבהם הם הנטר, קלרנס, בריס בן וברדקין. גילברט, נורמן ופלינדרס הם הנהרות העיקריים המשתפכים למפרץ קארפנטריה בצפון. במערב מובילים את מימיהם לאוקיינוס ההודי הנהרות מרצ'יסן, גסקוין, אשברטן ופיצרוי. בדרום היבשת יש גם נהרות המשתפכים לימות, אשר הגדולות שבהן הן ימת גירדנר, ימת טורנס וימת איר.

 

 

 

אקלים

השנה באוסטרליה מתחלק לארבע עונות- אביב, קיץ, סתיו וחורף. אך כיוון שאוסטרליה נמצאת בחצי הכדור הדרומי, חלות שם עונות השנה בזמן הפוך לעונות השנה בחצי הכדור הצפוני. בזמן שאצלנו חורף, גשמים יורדים ורוחות קרות מנשבות, נהנית אוסטרליה מימי קיץ בהירים וחמים. בזמן שאצלנו קיץ, שורר באוסטרליה חורף. אקלימה של אוסטרליה הוא בדרך כלל חם ויבש, אך הוא יפה ונעים. האקלים אינו אחיד, שכן מצויים בצפון אזורים טרופיים עם גשמי קיץ עזים. במרכזי האקלים הוא יבשתי, חם ויבש. ואילו ברוב אזורי החוף שורר אקלים ממוזג עם גשמים במשך כל השנה במזרח, גשמי חורף ואביב בדרום מזרח וגשמי חורף בלבד בדרום המערב. בהרי האלפים האוסטרליים יורד גם שלג בחורף.

הסבר חץ שמאלה: האזורים ההרריים של אוסטרליה
(אזור ההרים הכחולים).

צמחייה:

 

 

 

הסבר חץ שמאלה: אזור השדות המשתרעים אל מול מישור החוף (ניו סאות וילס).

 

 

 

 

הסבר חץ שמאלה: שטחים מידברים בעלי צמחייה דלילה.