קישורים

שירי המשורר על המשורר הזמנה

"מעלה הכרמל"

ערב עירוני / נתן אלתרמן

שקיעה ורדה בין הגגות,
אספלט כחול מלמטה.
עיני נשים נוגות נוגות
אומרות לערב: למה באת?

מלבלבים באור ניחוח.
אביב חשמל עצוב בהיר
משכרונו אסור לברוח.

הוא רק יתום ורק תמים,
נולד לרגע ואיננו.
בין הלילות והימים
הוא בא לזרוח בעינינו.

בין הימים והלילות
לנאות מראה כחלים נלך-נא,
כל נשמותינו הבלות
שם דשא עשב תלחכנה.

 

נפנוף שלום ילדה פתיה
את חיוכה נשא האוטו.
מה שהיה ולא היה
נדמה כמו ישוב להיות עוד.

כעת אני מאוד אחד
ומסתכל מאוד בשקט
איך הלבנה חולצת שד
מקיר הבית שמנגד.

גופי נקטן ומתנמך
אבל ראשי כל כך גבוה,
עד שאפילו אם אלך,
לא אתבונן לאן אבואה.

שקיעה ורודה על סף הרחוב
ורחוב כמנהרה של תכלת.
מי שיגיע עד הסוף
ירצה לבכות מרוב תוחלת.

 

בכרמי תימן / נתן אלתרמן
הלחן: מ. וילנסקי

כאשר עלה ירח בשקמה.
שמלתי לבשתי - תכלת ורקמה.
כאשר כוכב צץ על כרמי תימן.
כפתי חבשתי - פז וארגמן.

אחיותי אומרות לי: מה זה לך הבת?
לא מועד היום, לא חג, ולא שבת?
אך על גג מתפללים החתולים,
ולבי כמו עולל בחתולים ----

פזמון:
יא אמי, יא אמי,...
יא אבי,
מה היה לול ללבבי?
מה היה, מה קרה.
מהי זאת הצרה?
למה למה לא ינום ולא יישן,
בבוא לילה על שכונת כרמי תימן?
מה רוצה הוא, מה רוצה הוא, מה יאמר?
מה צוחק הוא? מה בוכה הוא? מה שר?
יא אמי,
יא אבי,
מה היה לו ללבבי?
יא אמרי לי,
אמא-אם.
איך קוראים לזאת בשם?

 


אל תוליך אותי לחכים, יא אב,
לא יועילו לי סמי-סמים. יא אב,
כי היום בין השקמה ובין הברוש.
על ביתנו רחפו יונים שלוש.

ואחת יונה הביטה בעיני,
ואחת יונה הגידה: אי-וי-וי...
ושלישית אמרה: אל פחד חבובה.
ילווך שלש יונים אל החופה.

פזמון:

יא אמי, יא אבי ...

כל היום ארוץ אדפוק בקבקבים,
אך
בלילה – יא אין קץ לכוכבים!
וירח
תימני עטוף טלית,
והרוח
שרה שיר בתימנית,

ושדכן אל בית אבי נכנס לו דם.
אבא, לא!הוי
אבא, לא! עוד לא היום!
אל
תתנני עוד… אמר לו: עוד מעט…
שילך! אבל… יבוא
אחרי שבת!

פזמון:
יא
אמי, יא אבי…

 

לילה לילה / נתן אלתרמן
הלחן: מ. זעירא

לילה, לילה, הרוח עוברת,
לילה, לילה, הומה הצמרת.
לילה, לילה, כוכב מזמר,
נומי, נומי, כבי את הנר.

לילה, לילה, עצמי את עיניך,
לילה, לילה, בדרך אליך,
לילה, לילה, רכבו חמושים,
נומי, נומי, שלשה פרשים.

 


לילה, לילה, אחד היה טרף,
לילה, לילה, שני מת בחרב,
לילה, לילה, וזה שנותר,
נומי, נומי, את שמך לא זכר.

לילה, לילה, הרוח גוברת,
לילה, לילה, הומה הצמרת,
לילה, לילה, רק את מחכה,
נומי, נומי, הדרך ריקה.

 

אחד מן הגח"ל / נתן אלתרמן
לחן: שם - טוב לוי

מסיפון אוניה מתנודדת.
הוא ירד אל רציף הנמל.
וחכתה ברציף לו מולדת
בדמות אוטו צבאי וסמל.

היא את שמו בחותמת הטביעה,
היא השליכה בגדיו אל השק.
ושבועה נוראה היא השביעה
לקולו של הגשם הדק.

ונראהו זוחל, או כורע,
או עומד עם צלחת בתור,
ונדע: ללא בית ורע
קר ללחום את מלחמת הדור


.

עוד הארץ הזאת לא נתנה לו
לא ידיד, לא פנה למקלט,
לא שמחה מן האלף הללו.
אשר לנו היה למתת.

לא, כי רק את חייו, פליטי חרב
הוא קבל על החוף מידה.
אבל גם את חייו, אי-בערב,
הוא השיב בנפלו בעדה.

 

הורה סחרחורת / נתן אלתרמן
לחן: יואל ולבה (1982-1900)

לא אל שכר הלב פתוח,
לא לתהילה נשאנו ראש,
אנו יצאנו עם דגלי הרוח
את האוויר בשיר לחרוש.

לי במולדת בית אין,
לא בשבילי שתלתי עץ,
תננוני במלוא גופי כחמת יין
אל אדמתה להתנפץ.

ארץ נגה לי,
גבע וגיא!
את מדליקה לי
אש ברגלי!
לילה פורח,
ריח ירח,
ים שמים עף מעלי!
הורה סחרחורת!
דבורה שחרחורת!
הלאה! עד מתי?
עד העד בלי די!

כחול ים המים / נתן אלתרמן
הלחן: נ. ורדי

כחול ים המים,
נאוה ירושלים.
אורים השמים,
על נגב וגליל.

השמש, אורי לנו, אורי,
המחרשה, עברי, עברי,
חרשי בתלם וחזורי
עד לילה, ליל יאפיל.

שיר, שיר, עלה נא,
בפטישים נגן, נגנה,
במחרשות רננה,
השיר לא תם, הוא רק מתחיל.

 

זמר הפלוגות / נתן אלתרמן
הלחן: ד. סמרובסקי

את זמר הפלוגות נשיר נא למזכרת,
אפל, אפל הודי, המשמר הכן.
הלכה, הלכה פלוגה בלילה, בשרשרת.
הלכה פלוגת שדה לאש ולמגן.
חכי לנו, ארצי, במשעולי הריך,
חכי לנו בשדות הלחם הרחבים,
את שלום המחרשה נשאו לך בחוריך,
היום הם לך נושאים שלום על הרובים.

פזמון:

פלוגה,
עלי, עלי בהר.
פלוגה,
כבוש תכבשי!
במקום שם איש עוד לא עבר,
שם יעברו ה"פושים".
למען אם, ובן ואב
הסוללה נקימה.
פלוגה,
לא תם, לא תם הקרב,
פלוגה,
צעוד קדימה!

 


כי לא לשוא, אחי, חרשת ובנית,
לנפש ולבית לנו מלחמה.
גוערה, תל עמל, כנרת וחניתה,
אתן לנו דגלים, ואנו - החומה.
כי לא נשוב אחור, ודרך אין אחרת.
אין עם אשר יסוג מחפירות חייו.
הלכה, הלכה פלוגה בלילה בשרשרת
פניך, מולדתי, הולכים אתה בקרב!

פזמון: פלוגה...

לשוא לשוא אמרו: רק הימים הם לנו,
לשוא אמרו: לאש ושוד נדון הליל,
הלילה והיום רק לחיים נתנו,
הלילה והיום הם ארץ ישראל!
מן השפלה בחוף ועד גדרות התיל,
ומנקרות הרים ומבקעות וגיא.
נשיב לך את היום, ארצי, ואת הליל,
נשיבה לך אותם למען כל החי!

פזמון: פלוגה...

 

כלניות / נתן אלתרמן
הלחן: מ. וילנסקי

הערב בא, שקיעה בהר יוקדת
אני חולמת ורואות עיני:
הגיאה נערה קטנה יורדת
ובאש כלניות לוהט הגיא.
את הפרחים לצרור היא תלקט לה
ובשבילים המתכסים בטל.
אל אמא היא נחפזת וקוראת לה:
הביטי מה הבאתי לך בסל!
הנה כבר נכדתה לגיא יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.

פזמון:
כלניות,
כלניות,
כלניות אדמדמות אדמוניות.
כלניות,
כלניות,
כלניות מטוללות חנניות.

שקיעות בהר תבערנה ותדעכנה
אבל תמיד כלניות תפרחנה.
סופות לרב תהמנה ותסערנה
אך מחדש כלניות תבערנה.
כלניות,
כלניות, פזמון: כלניות...
כלניות אדמדמות אדמוניות.

שנים עוברות, שום השקיעה יוקדת.
הנערה גדלה, יפתה בלי די.
היא אל הגיא עם בחיר לבה יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.

מושיט אליה בחיר לבה ידים
והיא צוחקת וטלולה מטל.
אליו לוחשת בין הנשיקותים:
הבט נא מה אספתי פה בסל!

פזמון: כלניות...


שבועות האהבה הוי תשכחנה,
אבל תמיד כלניות תפרחנה.
כי השבועות כלות כמו עשן הן,
אך הכלניות תמיד אותן הן.

פזמון: כלניות...

שנים עברו, שקיעה בהר יוקדת.
הנערה כבר סבתא, ידידי.
הנה כבר נכדתה לגיא יורדת
ושוב כלניות פורחות בגיא.


וכשקוראת הנערה אליה:
"הביטי סבתא מה הבאתי לך,"
מצחוק ודמע זוהרות עיניה
והיא זוכרת שיר מזמור נשכח:

פזמון: כלניות...

כן, הדורות באים חולפים בלי גמר
אך לכך דור יש כלנית וזמר.
אשרי האיש אם בין סופות ורעם
פרחה הכלנית לו, לו רק פעם.

פזמון: כלניות...