דבר המנהלת

בוגרים יקרים ,                                   

 ישנם ימים מיוחדים בחיינו, המסומנים בלוח השנים ונחרטים בליבנו, כך הוא יום זה .

בעוד רגע קט מסתיימות שש השנים בבית " מעלה הכרמל", ואתם עומדים לצאת לתחנה נוספת במסע חייכם.אתם לוקחים עמכם זיכרונות של רגעים מרגשים , שמחים עצובים ומאושרים .

 ראיתי כיצד הפכתם מילדים וילדות המשחקים בזוטות  לבוגרים היודעים לא רק לאיית את המילה אחריות, לא רק להבין את משמעותה ,אלא גם ליישמה בפועל .כיצד הוספתם דעת , למדתם לחשוב , להתבטא  ורכשתם הרגלי למידה .

 אני מקווה כי  העצות, החוויות והידע שצברתם ילוו אתכם ויסייעו לכם בעתיד.

ילדים יקרים, אני מאמינה בכם וביכולתכם להצליח.

זכרו להצליח אין זה אומר שלא נכשלת אף פעם , להצליח זה לדעת לקום ולהמשיך קדימה.

יהא רצון שתצעדו באון בדרככם החדשה, בעולם של שלום, שלווה ושמחת נעורים.

לכם ההורים רוו נחת מילדיכם בשנים הבאות

                             שלכם באהבה 

                                                                      דליה ורסנו

                                                                 מנהלת בית הספר

חזרה   

דבר מחזור מ"ז

6 שנים חלפו מאז אותו יום בו הגענו לבית הספר בפעם הראשונה, ילדי גן חובה, נרגשים ומלאי חששות. 6 שנים חלפו מאותו יום שרשמנו בפעם הראשונה "שלום כתה א". תלמידי כיתות ו' של אז (שהיום מסיימים את התיכון) אמצו אותנו בחום ואנו הבטנו בהם מלאי הערצה. השנים חלפו מהר, שנה רדפה שנה, חורף וקיץ חופש גדול, ושוב עולים כתה . 

הגוף גובה מתפתח וגודל, אנו לומדים ומשכילים יותר ויותר. 6 שנים ביחד, חברים, משחקים, מבלים, חוגגים ימי הולדת, ערבי כתה, דיסקו, בנות מצווה וחברויות. 6 שנים ביחד עם צוות בית הספר, המנהלת , המורות, המזכירה ואיך לא- איציק!

חוגים, טיולים, חגיגות-הרבה חוויות. בית הספר הופך לבית שני. 

ועכשיו – עוברים דירה. אנו הבוגרים, הגיעה שעתנו להיפרד ולהתחיל מחדש במקום אחר, עם חברים חדשים, לימודים קשים יותר, ועם מורים שאנו לא מכירים וחוקים אחרים. סיום הוא תמיד התחלה של משהו אחר, ולכן יש בו גם מן הצער וגם מן השמחה. תמיד נזכור את בית הספר הראשון בחיינו. אנו מאחלים לבית ספרנו להמשיך לחנך בהצלחה ועוד שנים רבות ועם המוני ילדים. לצוות ולמורים היקרים  -תודה על שהייתם כמו שאתם, תודה על המאמץ שהשקעתם בנו ועל הסבלנות.  

                                                                 בשם מחזור מ"ז 
                                                                (שכבר מתגעגע)
 

חזרה לתחילת הדף

דבר מחנכת כיתה ו'1 - אסתי ברמן

תלמידי היקרים,                                   

הנכם מסיימים שש שנים בביה"ס היסודי, כאשר שנתיים מתוכן ( שהן שליש!! ) עברנו ביחד !

היו אלו שנתיים חשובות ביותר, בהן הפכתם מילדים צעירים לבוגרים והיתה לי הזכות להיות מעורבת בתהליך צמיחתכם.

אני מקווה כי מעבר ללמידה העיונית, למדתם במשך השנים גם סובלנות וקבלת השונה, אהבת המדינה, ידידות ואחווה.

עברנו יחד חוויות רבות ואירועים, כאלה טובים ונעימים, וכאלה פחות. זכרו תמיד שגם אם היו כעסים והערות, – הם היו על מנת להקנות לכם תלמידים - ידע, תרבות וערכים – שיעזרו לכם בהמשך החיים.

בדבר אחד בטוחה– אני, כי עתידכם בידכם והכל פתוח בפניכם.

נצלו היטב כל משאב והפיקו מעצמכם את המיטב, דעו כי השמיים הם הגבול ורבות הן הדרכים.

אני מקדישה לכל אחד ואחת מכם בוגרים יקרים, את השורות הבאות שכתב בוב דילן :

"שישמור אותך האל ויגשים משאלתך

שתעשה בשביל אחר והוא למענך

שתיגע בכל כוכב ותטפס על כל שלב

שתישאר צעיר לנצח..."

 צאו לדרככם החדשה
ושיהיה לכם הרבה אושר, בבריאות והצלחה !
מורתכם האוהבת,

אסתי ברמן  

נ.ב.   שמרו על קשר ובואו לבקר !

חזרה 

דבר מחנכת כיתה ו'2 - עידית אפרגן

לבנות ובני ו'2 היקרים,                              

מאחלת אני לכם הרבה אושר והמון אהבה.

 היו מאושרים ושמחים, זה טבעו של עולם, שכל מה שמתחיל, גם נגמר.

וכל מה שנגמר, שוב מתחיל מחדש, זהו מעגל שאינו נסגר.

כברת דרך ארוכה צעדנו יחד, ולא אחת, הסבתם לי נחת.

פה ושם היו חיוכים ואי הבנות , במיוחד כש"לא הבנתם" שבבית הספר צריך יום יום  ללמוד.

חווינו יחד חוויות רבות, לימודים, טקסים וטיולים.

חינכתי, לימדתי, הטפתי מוסר ודברים נוספים, אם זמן לכך נותר.

עתה, נפרדות דרכינו, וכמו בכל פרידה , גם זו עצובה.

היינו יחד תקופה ארוכה ואני מקווה  ובטוחה, כי תצליחו איש איש בדרכו החדשה.

וזכרו, שגם אם לא קלה היא הדרך , שווה לנסות כי בסוף תמצאו תמיד את האור שבקצה המנהרה.

למדו לפרגן, להושיט יד לחבר בעת צרה, והחיים יחייכו אליכם בחזרה.

שיאיר לכם מזלכם פנים, ולא תתייאשו גם ברגעים קשים .

בעתיד, כשתהיו מבוגרים, תזכרו לפעמים את השנים בהם הייתם ביסודי.

את המורה שברכה אתכם מלווה, בהמון ,המון אהבה.

עלו, הצליחו, והגשימו כל חלומותיכם.

עידית אפרגן

חזרה לתחילת בדף