|
|
נוֹרִיקוֹ-סַאן הילדה מְיַפַּן |
|
||
|
בּספר מסוּפָּר על יַלְדָּה בת חמש וחצי. שמה
נוֹרִיקוֹ-סַאן. נוֹרִיקוֹ-סַאן גרה בָּמִזְרָח הַרַחוֹק, בָּעִיר
טוֹקִיוֹ,שהיא עיר הבירה של יַּפַּן. (טוקיו היא עיר מוֹדֵרְנִית עם הרבה
גוֹרְדֵי שְׂחַקִים, צְפוּפה וסוֹאֵנֵת מאוד). נוֹרִיקוֹ-סַאן חַיַה בְּביִת
פְּרטִי, עִם הוֹריה וְאחותה הגדולה. בְּקרוֹב הִיא תלך לְבית-הספר אוּלם עָתַה,
הִיא מְשַחֶקֶת, מְּטפלת וְעוֹבדת בגן היפה שְׁלְיַד בֵּיְתה, בְּבית עם בובות
ומבלה עִם בְּנֵי מִשפחתה וחברים. בְּיפן יש הרבה רעידות אדמה. כדי להתמודד עם הבעיה בונים את
הבתים תוך הִתְחַשְבוּת בכך. הבית של נוֹרִיקוֹ-סַאן לֵדוּגְמָּא, כבתים
המסורתיים ביפן, עָשׂוּי מְּחוֹמרים מְּיוּחדים: קָנֶי בַּמְבּוּק (בכניסה)
ואֵין בּבית קִירוֹת פּנימִיים אֶלא דלתות הֲזָזָה, העשויות מסוג של נייר. (זאת
כדי לְצַמְצֵם את הָפְגִיעַה, אם יקרה משהו). בָּסֶפֶר מסוּפָּר שנוֹרִיקוֹ-סַאן מחכה לֵחַבֵרָה ורוֹצָה
לִשְאוֹל מתי הִיא תגיע, אולם, כְּשׁהאֵם עסוּקה בָּמַחְשָבוֹת שלה, בְּשקט,
נוֹרִיקוֹ-סַאן עֵרָה לְכך, מִתְחָשֶבֶת וֵשוֹתֵקֵת (כפי שֵמִתְנָהַגִים הָיֵלַדִים
בּיַפָּן). |
|
|||
|
|
||||
|
|
||||
|
|
|
|||
|
|
||||
|
|
|
|
||