רציונל הפעילות

פעילויות מסוג זה מבוססות על התנסות ראשונית אינטואיטיבית ולא פורמאלית.

הפעילות מבוססת על חקר יישומי ופתוח היכולת לקשר בין המתמטיקה וסביבתו הלימודית והיום יומית של הילד. פעילויות מסוג זה דורשות שימוש במושגים הנלמדים והתמודדות עם מצבים לא לא מוכרים שמקורם מחוץ למתמטיקה: פיתוח יכולת הפעלה, שילוב ושימוש במושגים הנלמדים, הכרת  והפעלת אסטרטגיות פתרון בעיות (ניסוי וטעייה, העלאת השערות, בחירת ייצוגים מתאימים, רפלקציה, חשיבה לאחור ושינוי נתוני הבעייה לנתונים נוחים יותר). 

משימה זו כוללת:

  • פיתוח מיומנויות חשיבה (לדוגמא: אומדן, מיצוי האפשרויות, חשיבה רפלקטיבית וחשיבה יצירתית.
  • פיתוח יכולת התמודדות עם בעיות פתוחות ומצבים לא מוכרים.
  • קישור המתמטיקה לתחומי יישום שונים.
  • חתירה ליצירת שוויון בהדמנויות למידה מחד וטיפוח המצויינות מאידך.
  • יצירת חווית הצלחה ופיתוח יחס חיובי למתמטיקה.
  • אפשרות להתייחס לכל ילד על פי יכולתו, דרכו והקצב האישי שלו, תוך הצבתו מול בעיות הדורשות ממנו אתגר מחשבתי שבגדר יכולתו.
  • שימוש באמצעי המחשה ע"מ לבנות את המושגים המתמטיים של התלמיד.

ההתעסקות עם משימות חקר מפתחות מיומנויות חקר והסתכלות וכמו כן גם ראיית היופי שבמתמטיקה. הנושאים שמתוך תוכנית הלימודים ומחוצה לה - הם נושאי העשרה בין תחומיים.

ההערכה:

בהערכה התייחסתי אל ההיבטים הבאים שמטרתם פיתוח תקשורת ורפלקציה אצל התלמידים תוך התחשבות בגורמים הבאים:

גורמים תוכניים/ חשיבתיים:

  • הבנת המושגים
  • הבנת המשימה
  • יכולת להתמודד עם הבעיה
  • שליטה במיומנויות
  • כישורי תקשורת
  • מקוריות

 

 

גורמים רגשיים/ חברתיים:    

  • בטחון עצמי
  • עבודה בצוות
  • יחס אל המקצוע
  • התמדה
  • עצמאות

                                             בברכה 

                                                     רחל ברגר - בית ספר "נופים"

                                                       חזור