קבוצת דיון

עיתון ביה"ס

תמונות מחיי ביה"ס

לומדים בכיף

חברת הילדים

אודות בית הספר

דף הבית

שאול ודוד בשירה העברית
א. קראו את השירים הבאים חישבו על השאלות, היכנסו לקישורים ובדקו: ב. אילו תכונות אופי עולות מתוך השירים? ג. קראו את פרק י"ז בספר שמואל א'. האם אפשר לראות תכונות אופי נוספות של דוד בפרק? ד. קראו את פרק כ"ח בספר שמואל א', וענו על אותה שאלה ביחס לשאול.
וחרב אין ביד דוד" מילים :דרורה חבקין פזמון: ויחזק דוד מן הפלישתים בקלע ובאבן 2X וחרב אין ביד דוד א. ודוד הולך ושב לרעות את צאן אביו גם את הארי ואת הדב הכה דוד. וגלית גבהו שש אמות וזרת ודוד נער אדמוני נעים יפה מראה. פזמון: ויחזק דוד מן הפלישתים בקלע ובאבן 2 X וחרב אין ביד דוד. ב. ויקלל הפלישתי את דוד באלוהיו נחושת על ראשו, ונחושת על רגליו ודוד עם מקל וקלעו בידו אבנים מהנחל לקח בידו. פזמון: ויחזק דוד מן הפלישתים בקלע ובאבן 2 X וחרב אין ביד דוד ג. אתה בא אלי בחרב ובחנית ואני בא בשם אלוהים חיים אתה בא אלי בחרב ובחנית ואני בשם אלוהים חיים. פזמון: ויחזק דוד מן הפלישתים בקלע ובאבן 2 X וחרב אין ביד דוד. ד. וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן עין קלע ויך את הפלישתי אל מצחו וחרב אין ביד דוד.	בעין דור / שאול טשרנחובסקי ...ובחשכת הליל בלי קשת ושלח על סוס קל עין-דורה בא שאול המלך. ובאחד הבתים אור כהה הופיע: "פה תגור" הנער לו חרש הביע. "את בעלת-האוב? כן, אדוני הנני" "נא קסמי באוב, צל הראה הראיני!" עלטה... אש זוועות... בפינה קלחת. ושמות כל השדים ובליל רותחת... וכנחש יתפתל בין עשבי הבשן יזחלו, יתאבכו כל תימרות העשן. ובמעגל הקסמים, בגופרית משוח, שם יעמוד המלך, לא לבו ינוח. ויצורי ערפל וצלמים נשערים... אגלי הזיעה על להיו נגרים. אף רוחו בו רפתה, גם נפשו דואבת. מה ימס בו לבו וינבא המוות! חייו במחזה יעברו, יאתיו... הנח לי, הנח לי! שפתיו יבעיו. עלטה... אש זוועות... דממת השחת... מעגל הקסמים ועשן הקלחת... ויזכר המלך את גבע ועלומיו, אביב חלדו, טרם יקדרו עוד שמיו. ותמונות מרהיבות עיניו תחזינה: כר נרחב יופיע, ופרות תרעינה. ותכלת רום שחק, גם ריחות עדנים. אל תחת צל אלה, חסן כאלונים. שם שלו ינוח הרועה העלם, ולנגדו ירקדו הבקרים בתלם. אך שלווה ונעם, אך יפעה והדר... מה נעמו צלצלי פעמון העדר! אנכי, מאשר, גם בריא, גם רענן. מי יתן אוכלה וכאז אהי שאנן! ועצבת נוראה סגור לבו לחצה, וכמו שפעת-דמעה אל גרונו פרצה. ופתאם- וירעם קול גדול וחזק, ואשון- העלטה האיר הבזק. אנכי הראה למלך משחך, מאחרי הבקר היכל הושיבך; ממחלות רקבון על מה הרגזתני ולארצות החיים מה העליתני? מדוע מאחר הצאן לקחתני ולנגיד על עמך כיום זה שמתני? כליתי כל כחי בסערות מלחמה. ואשרי בבית כבר לשממה. עם פלשת סבוני, בעותי-צלמות הרוח הרעה תדכאני עד מות. איש האלוהים! מה אל יענני? כי סר מעלי- מה אעשה? ענני! מדוע, הה. מלך על עמך משחתני, מדוע מאחרי הצאן לקחתני? על מריך, גאון לבך, אלוהים יזעמך! מחר את עמי, גם אתה, גם עמך! באשמרת הבקר בלי קשת ושלח על סוס קל המחנה שב שאול המלך. ופניו חורו, אך בלבו אין מורא, ובעיניו מתנוצצות- היאו הנורא.