|
" בורא ניב
שפתים "
ישעיהו נז,יט
" פִּי צַדִּיק יָנוּב
חָכְמָה "
משלי פרק י פסוק לא
הצרף
הצרף הוא בעל
משמעות מילולית כלומר: משמעותו שווה לסכום משמעויות
המילים המרכיבות אותו. לדוגמא "מי שטרח בערב שבת – יאכל בשבת".
המשמעות – מי שטורח ומכין בערב שבת יש לו מה לאכול בשבת.
הניב
בניגוד למשמעותו של
הצרף, אין משמעות של הניב מהווה את סכום משמעויות
המילים המרכיבות אותו. צרוף המילים כולו מקבל משמעות חדשה. לדוגמא:
אין
במשמעות של"נחבא אל הכלים" מן המשמעות של נחבא ומן המשמעות של
כלים. אלא צרוף המילים מסמן משמעות חדשה: כינוי לאדם צנוע, בישן
וענו.
הפתגם
הפתגם לעומת הניב הוא
צרף לשון המביע חוכמת חיים ואמת כללית והם נושאים
מוסר השכל, רעיון לימודי או חינוכי.לדוגמא: פקוח נפש – דוחה שבת.
|