אפרודיטה היא אלת היופי ואהבה.

אפרודיטה היא בתם של זאוס ודיוני, נולדה מקצף הגלים. לפי סיפורים, אומרים שאפרודיטה היא הכי יפה מבין כל הנשים והאלות ולא תהיה יפה כמוה. סמליה הם: עץ הדס, ורד, יונה, צדף, גלי הים, קופידונים, שער ארוך. אפרודיטה היא אימו של קופידון אל האהבה והייתה נשואה להרבה אלים וגברים אנושיים, או שהייתה מאוהבת באלים ובגברים. לדוגמה: הייתה נשואה לאל הנפחים המכוער הפייסטוס, הייתה מאוהבת באל ארס והייתה נשואה ומאוהבת בעוד רבים.

כתבו: יעל קליין, שני קמינקר ונעמה אברהם

תשס"ח

אפרודיטה או אפרודיטי (Αφροδίτη) הייתה אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית. היא אחת מתריסר האלים האולימפיים, האלוהויות העליונות והמרכזיות של יוון העתיקה. קיימות מספר גרסאות לגבי הולדתה של אפרודיטה, ככל הנראה מפני שהיא אינה יוונית, אלא מזרח-תיכונית, תלתה או טתיס, אלת הים. על פי הומרוס, היא בתם של זאוס מלך האלים ודיונה, המהות הנקבית של זאוס. על פי הסיודוס היא נולדה מקצף שנוצר על הגלים לאחר שסירס הטיטן כרונוס את אביו אורנוס והשליך את איברי המין שלו לים, ליד האי קפריסין או בסביבות קיתריה. זאוס, אביה של אפרודיטה השיא אותה לאל הנפחים המכוער הפייסטוס בתמורה לכך שישחרר את הרה ממלכודת שטמן לה. אפרודיטה לא הייתה אשה נאמנה להפייסטוס, והמיתולוגיה היוונית שופעת בסיפורים על מאהביה האלים ובני התמותה.

מאהבה המפורסם יותר של אפרודיטה הוא אל המלחמה ארס. באמנות היוונית אפשר לראות ציורים רבים של הזוג. מאהב מפורסם נוסף של האלה הוא אדוניס. פולחן אפרודיטה ככל הנראה הגיע ליוון דרך קפריסין שם נקראה בשם קייפריס, ומכאן גם המיתוסים אודות לידה מקצף הגלים ליד האי. רוב החוקרים מאמינים כי האלה קייפריס קדומה אף יותר וקשורה לעישתר המסופוטומית ולעשתורת הפניקית. לפי התלמוד (מסכת עבודה זרה פרק שלישי) היו מעמידים פסלים שלה בבתי מרחצאות, גם בארץ ישראל.
רוב המיתוסים אודות אפרודיטה הם משלים על אהבה, רומנטיקה, ומיניות. אפרודיטה מייצגת מיניות ואהבה חסרת גבולות, שאינה מתחשבת במוסכמות. היא מסייעת לכל מי שחש אהבת אמת או תשוקת אמת, ומענישה את המזלזלים באהבתם של אחרים. לאפרודיטה פמליה מלכותית, הכוללת את ילדיה המכונפים ארוס פותוס והימרוס,בתה פייתו אלת השכנועים.

כתבו: יובל מלול ונעם פייגנבאום

תשס"ח

אגדה על אפרודיטה

הפייסטוס הפיסח נשא לאישה את אפרודיטה, אך זו התאהבה בארס העז ומוצק הרגליים, ונהגה לשכב עימו בשעות שבהן שקד הפייסטוס על מלאכתו בנפחייה. הליוס, השמש, ראה את אפרודיטה וארס מתעלסים, וסיפר להפייסטוס. בלב שבור גחן הפייסטוס על הסדן, הלם בפטיש, והתקין מלכודת מרשתות שאין לנתקן. את המלכודת פרש סביב עמודי מיטתו ובתקרה שמעליה. חוטי המלכודת הזאת היו דקיקים מקורי עכביש, ולא היה אפשר להבחין בהם.
אחרי שהצמיד למיטה את הפח הסמוי הזה, יצא הפייסטוס ללמנוס, האי האהוב עליו. ארס, שראה אותו יוצא, נכנס מייד לבית, ושידל את אפרודיטה לנצל את ההזדמנות. הם התעלסו בתשוקה, נרדמו חבוקים, וכשהתעוררו מצאו את עצמם לכודים בלי שיוכלו להזיז יד או רגל. בינתיים חזר הנפח האלוהי חסון הזרועות לביתו, וכשהציץ מהחצר וראה את הצמד במיטתו, נאק בחרון והזעיק את האלים. הוא התלונן באוזני זאוס שאפרודיטה סולדת ממנו ומעדיפה את ארס כיוון שהוא יפה תואר ורגליו חסונות, ונשבע שלא ישחרר את הזוג אלא אם כן יוחזר לו המוהר שנתן לזאוס עבור בתו המופקרת. האלים שעמדו בחצר המרוצפת ארד {האלות בחרו להישאר בביתן מתוך צניעות} הציצו לתוך החדר ופרצו בצחוק. "ראו," אמרו האלים זה לזה, "האל הכי איטי גבר על האל הכי זריז!"
אפולו שאל את הרמס: "האם היית מוכן לתפוס את מקומו של ארס?"
ענה לו הרמס: "הייתי שש להילכד גם בשלוש רשתות כאלה, אילו זכיתי לשכב לצד אפרודיטה הזהובה!"
שוב צחקו האלים. אך פוסידון, שהיה מיושב יותר בדעתו, השתדל לתווך ולפייס. הוא ערב להפייסטוס שארס ישיב לו כפיצוי את המוהר, ואף קיבל על עצמו לשלם את החוב אם ארס ישתמט. אז נעתר הפייסטוס, הסיר את הרשתות, ושני הנאהבים המבוישים קפצו מתוך המיטה. ארס אץ לתראקיה, שבה נלחמים תמיד, ואפרודיטה פנתה לפאפוס שבקפריסין, שם עומד מקדשה. אלות החן, משרתותיה, רחצו אותה באמבט, וסכו את גופה בבושמי האלים.
 

כתבו: יעל קליין, שני קמינקר ונעמה אברהם

תשס"ח