אל האהבה – אמור אצל הרומאים – שנוצר על פי הסיודוס בעת ובעונה אחת עם האדמה טארטארוס מן הכאוס. ארוס מתואר במיתולוגיה היוונית כתינוק או ילד שמנמן ומכונף, הנושא קשת ואשפת חיצים. רגש האהבה היה מתעורר בכל אדם שנפגע מחיציו של ארוס. לארוס שני אחים נוספים: פותוס והימרוס הדומים לו חיצונית ונראים כתינוקות מכונפים. שלישיית התינוקות המכונפים נקראת ארוטס. הם מלווים את אלת האהבה אפרודיטה בכל אשר היא הולכת, ומסמלים את האהבה והתשוקה.

אגדה על ארוס ופסיכה

המיתוס המפורט ביותר הקשור לארוס הוא אודות אהבתו לבת התמותה פסיכה. פסיכה הייתה נערה כה יפה, עד שאפרודיטה בעצמה החלה לקנא בה. האלה שלחה את בנה ארוס לשלוח חיצי אהבה בפסיכה ולגרום לה להתאהב בגבר מכוער. ארוס כה הוקסם מיופייה של פסיכה, עד שהתבלבל ונפגע מחיציו שלו.

ארוס החל לבלות את הלילות עם פסיכה, אך אסר עליה לראות את פניו. פסיכה הסקרנית התייעצה עם אחיותיה הגדולות ואלו דרבנו אותה להדליק נר בחשכה ולהציץ בפני אהובה כשהוא נם את שנתו. כשהדליקה פסיכה את הנר, הבינה מיד מי שוכב לצידה. לרוע המזל התעורר ארוס מטיפת שעווה שנטפה מן הנר, ונטש את הנערה. פסיכה עברה תלאות רבות, ביניהן מכשולים רבים שהציבה כנגדה אפרודיטה, כמו המשימה למיין כמה טונות של גרעינים וקטניות בן לילה. פסיכה צלחה את המשימות השונות ולבסוף הצליחה להתאחד מחדש עם ארוס. בסופו של דבר התרצתה אפרודיטה ואף הפכה אותה לבת אלמוות. פירוש שמה של פסיכה הוא נפש, ולכן מהווים ארוס ופסיכה את השילוב המושלם בין אהבת גוף לאהבת נפש.