הורדוס ויחסיו עם היהודים

א.  הורדוס ויחסיו עם היהודים :

הורדוס חפץ מאוד באהבתו של העם למען יהיה בעיני הרומאים כנשיא החביב על העם ובייחוד בעיני הקיסר.
כדי לרכוש את לב העם הוא ביצע מספר פעולות חיוביות למען היהודים.

הפעולה החיובית הראשונה שעשה הורדוס הייתה מינויו של הלל לנשיא הסנהדרין. הלל ושמאי סגנו סללו
ליהדות דרך חדשה, והשפיעו רבות על מהלך האירועים העתידיים אולם על פעולה זו ניתן לומר
"כי מתוך שלא לשמה, בא לשמה" , משום שמטרתו של הורדוס לא הייתה חיובית כלל ועיקר. הימים היו ימי ניצחונו של אוקטביינוס על אנטוניוס והורדוס בטרם נסע לרודוס להיפגש עם המנצח החליט להסיר אחדים מאנשי הסנהדרין שהתנגדו לו וכך זכה הלל במשרה הרמה.

בשנת 24 לפסה"נ כאשר הייתה בצורת בארץ והעם הרעב היה מוכן למרוד במלכות הבזבזנית , הרגיש הורדוס בסכנה והחליט לפייס את העם. הוא צבר סכום כסף רב (לשם כך הוא נאלץ למכור גם חלק מרכוש הארמון), קנה מזון במצרים, חילק לעניי העם והוריד את נטל המיסים. במעשה זה נתרצה הורדוס לזמן מה אל המון העם.

הורדוס ביקש לקנות לו שם כשלמה בשעתו, והחליט לבנות את בית המקדש מחדש. בניין הבית נעשה בעיקרו בשנות 20-19 לפסה"נ , ושכלולו הפנימי של המקדש נמשך עוד 8 שנים. הבניין המחודש עורר התלהבות רבה בעם ונאמר עליו "מי שלא ראה בנין הורדוס לא ראה בנין מימיו"  .

הורדוס עזר גם ליהודים שמחוץ לתחומי ממלכתו. כך למשל, כאשר היוונים תושבי אסיה הקטנה הציקו ליהודים, הפריעו להם בקיום חוקי הדת ואסרו עליהם לשלוח תרומות לבית המקדש פנה הורדוס לידידו אגריפאס, שהיה במידה רבה שותפו של הורדוס לשלטון, וביקש ממנו בעבור היהודים. אגריפאס נענה לבקשת הורדוס, אך הדבר לא הועיל. הורדוס המריץ את היהודים לשלוח נציגים אל אוגוסטוס להתלונן לפניו, תלונה שהועילה בסופו של דבר.

כאשר שב הורדוס לירושלים הורה להפחית את נטל המיסים ברבע לאלה, אשר לא שילמו מיסים בשנה הקודמת.

פעולותיו של הורדוס נגד היהודים בטלות בששים ביחס לפעולותיו למען היהודים. השתלטות הורדוס על יהודה וביסוס שלטונו שם. שכללו תוך כך הריגת נכבדים ביהודה, המתת הורקנוס, אריסטובלוס, מרים, אלכסנדר ובני מרים: אלכסנדר ואריסטובלוס.

הורדוס בז לרבות ממוסכמות הדת. כדי להימנע מלמנות את אריסטובלוס השלישי לכהן גדול (כפי שצריך היה לעשות על פי הדין העברי) מינה הורדוס את חננאל, שלא היה מבין משפחות הכוהנים המיוחסות.

לאחר זמן מה מינה הורדוס את אריסטובלוס השלישי תחתיו בהוראת אנטוניוס. לאחר שגרם למותו מינה שוב את חננא , אחרי כן מינה את יהושע בן בבי וכשחשק בבתו של שמעון בן ביטוס מאלכסנדריה, ששמה מרים , מינה אותו לכהן (24 לפסה"נ).

גם מן הסנהדרין נטל הורדוס את ערכה. הוא הסיר רבים מראשי הסנהדרין ובמקומם מינה רבים מקרוביו ומידידיו אשר פעלו כרצונו .

הורדוס שידע את שנאת היהודים אליו דרש מכל אחד מאנשי יהודה להישבע לו אמונים, ואת המסרבים עינה באכזריות . מחובת השבועה היו פטורים רק האיסיים, שלא היו נשבעים לעולם בשם ה', וכן תלמידי הלל ושמאי (שכן הורדוס הכיר בפופולאריות הרבה שזכה לה הלל).

הורדוס חשש תמיד ממרד נגדו, ולכן שלט ביהודה ביד ברזל. הוא אסר על האזרחים להתכנס בקבוצות גדולות והטיל עליהם שורה של איסורים נוספים. העבריינים נענשו בחומרה. ישנה מסורת לפיה הורדוס עצמו נהג להתחפש לפעמים לאזרח פשוט, להתערב בהמון העם ולחקור את יחסם לשלטונו. הוא גם קבע חוק קשה נגד המתקוממים נגדו,לפיו נמכרו אלה לעבדות לארצות זרות. החוק נקרא אומנם "חוק הגנבים", אך עיקר פעולותיו הייתה לדכא את מתנגדיו של הורדוס.

 

ב.  הורדוס במקורות היהודים:

הורדוס בניגוד לכוהנים הגדולים מבית חשמונאי השתדל להיות ניטרלי מבחינה דתית בשאיפה לשמור על השקט במדינה. מסיבה זו אינו נזכר בספרות היהודית העתיקה למעט ספריו של יוספוס פלאביוס, שכן ספרות זו הינה ספרות דתית.

מעט המקורות היהודים שעסקו בהורדוס התרכזו בשני עניינים עיקריים. האחד הוא יחוסו הנחות של הורדוס, שהיה ממוצא אדומי, ולכן לא היה ראוי למלכות על פי דין תורה. ספר "עלית משה" (ו'ב') מציג את הורדוס כמלך עז פנים אשר לא יהיה ממשפחת הכוהנים. הקטע התלמודי העיקרי העוסק בהורדוס (תלמוד בבלי בבא בתרא ג' ע"ב  ; ד' ע"א) מציג את הורדוס כ"עבדא דבית חשמונאי" שמרד באדונו ע"פ קטע תלמודי זה התאבדה מרים החשמונאית, כדי שהורדוס לא יוכל לשאתה וע"י כך לקשור את עצמו לזרע החשמונאים.
בנין בית המקדש הוא נקודת האור היחידה בספרות היהודית אודות הורדוס , אך גם זו איננה חד משמעית . אומנם ידועה האמרה כי "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו" (תלמוד בבלי בבא ביתרא ד' ע"ב , וכן בסוכה כ"א ע"ב) וגם כי "בימי הורדוס היו עוסקים בבנין בית המקדש והיו יורדים גשמים (רק) בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו העם שמלאכת שמיים בידם" ( תלמוד בבלי , תענית כ"ג ע"א) , אולם ידועה הדעה המקובלת של חז"ל כי "משבתו חגי , זכריה ומלאכי פסקה רוח הקודש מישראל" (תוספתא סותה י"ג), נביאים אחרונים.
המסורת ידעה גם לספר שבניין בית המקדש לא נועדה אלא לזכות את הורדוס בכפרה על מעשי הרצח הרבים שלו.

לסיכום , הורדוס, מלך חילוני , שנמנה עם העולם הדתי, אינו נזכר הרבה בספרות היהודית של אותה תקופה. האזכורים המועטים , שישנם שליליים: הוא גזל את המלוכה מידי החשמונאים, רצח את קודמיו ואת מתנגדיו, וניסה לכפר על מעשיו על ידי בנין המקדש.