שלטונו של הורדוס ביהודה

עלייתו של הורדוס לשלטון הייתה רצופה רציחות פוליטיות.
מיד לאחר כיבוש ירושלים הורה לתפוס 45 בעלי ברית של אנטיגונוס מבני המשפחות הנכבדות נוסף לכך
כל חברי הסהנדרין ,אשר 12 מהם היו מוכנים קודם לכן להוציא את הורדוס להורג באשמת רצח
הוצאו בפקודתו להורג. את רכוש המומתים והנענשים החרים הורדוס לאוצרו כמנהג הרומאים.

לאחר מכן התפנה הורדוס לחסל את שאר יריביו, ואחרים המסכנים את שלטונו . הראשון שחוסל היה הורקנוס בנה של שלומציון.

אריסטובלוס , נכדו של הורקנוס , היה זכאי על פי החוק היהודי לשמש כנשיא וככהן גדול (הורקנוס שאמור היה להיות זכאי לשמש ככהן גדול וכנשיא נפסל, משום שאחיו אריסטבלוס השני הטיל בו מום). תחילה מינה הורדוס כהן , שלא היה מבני החשמונאים בשם חננאל.

הורדוס , שרצה להרחיק את אריסטובלוס מאנטוניוס, נאלץ למהר ולמשוח אותו לכהן גדול במקומו של חננאל .

העם ביהודה תלה תקוות רבות באריסטובלוס וציפה, שבעתיד הוא יהיה למלך ולכן הורדוס תכנן להיפטר ממנו.

יום אחד הזמין את אריסטובלוס לבוא אליו ליריחו ושם הורה לעבדיו, שיטביעו את אריסטובלוס במי הבריכה כאשר הם השתעשעו עמו, ופקודתו אכן קוימה (שנת 35 לפסה"נ ).

בשנת 27 לפסה"נ התחולל קרב בין אנטינוס ואוקטבינוס. אוקטבינוס ניצח בקרב והפך לשליט יחיד ברומי.

הורדוס , ידידו של אנטוניוס חשש לעתידו בעקבות תוצאות הקרב ולכן החליט להתייצב לפני אוקטבינוס (שכונה עתה אוגוסטוס).

לפני שהורדוס יצא להתייצב עם אוגוסטוס , שלח את אשתו מרים וחותנתו אלכסנדרה למבצר אלכסנדריון . העמיד למשגוח עליהן את אחד מעבדיו ונתן לו פקודת סתרים להרוג את שתי הנשים, אם יקרנו אסון . לאחר מכן יצא הורדוס לרודוס (שם שהה אוגוסטוס , ובסופו של דבר הצליח בעזרת חנופה לרכוש את ליבו של אוגוסטוס, אך שמחתו של הורדוס נפגמה כששב ליהודה ופגש שם את מרים שפקודת הסתרים שלו נודעה לה. מרים קבלה את פניו של הורדוס באיבה גלויה קבלת פנים שהעליבה את הורדוס. בכעסו היה מוזן להמיתה מיד, אולם הוא התאפק בשל אהבתו אליה.

באותה שעה נמצאו מחרחרי ריב שהכריעו את הכף לצד הנקמה. שלומית, אחותו של הורדוס, ואימו, ששנאו את מרים החשמונאית, העלילו עליה שניסתה להרעיל את המלך. הורדוס בתגובה תבע את מרים לדין. השופטים, שחששו מהורדוס דנו אותה למיתה.

בשנת 28 לפסה"נ בהיות הורדוס בשומרון תקפתו מחלה אנושה. ביהודה התפשטה שמועה שמחלתו חשוכת מרפה. שמועה זו עודדה את אלכסנדרה, ובקשה לשמור על כסא המלכות עד שיגדלו בני הורדוס ומרים. השרים שהיו נאמנים להורדוס הודיע לו על כך והלה ציווה מיד להמית את חותנתו.

עוד נשארה בחיים משפחת בני בבא ,קרובי החשמונאים , ממתנגדי הורדוס. כבר עם עלייתו לשלטון,  ביקש הורדוס להשמידם אולם ראש השומרים בחצר הורדוס קוזגבר , שהיה בעלה של שלומית החביאם קרוב ל- 12 שנה . מאוחר יותר כשהתקוטטה שלומית עם בעלה ובקשה להיפטר ממנו, היא גילתה להורדוס את סודו של קוזגבר והורדוס ציווה להמיתו. בני משפחת בני בבא הוצאו ממחבואם והומתו אף הם (25 לפסה"נ).

מרים ילדה להורדוס 5 ילדים שהידועים בהם הם אלכסנדר ואריסטובלוס. העם ביהודה אהב בנים אלה כפי שאהב את מרים אמם. שלומית, אחותו של הורדוס אשר שנאה בנים אלה, כפי ששנאה את מרים אמם, העלילה עליהם שהם שונאים אותו ומצפים למותו. הורדוס בתגובה החליט לקדם את אנטיפטר , בנו בכורו שישב הרחק בחדר המלכות.

אנטיפטר , שהבין , שרק מות אלכסנדר ואריסטובלוס יאפשר לו להיות יורש העצר, העמיד פנים של בן אוהב השומר

שלום אביו. אמונו של המלך וחיבתו לאנטיפטר גדלו אט אט , עד שהורדוס הציגו כיורש העצר.

שינוי זה בהתנהגות האב הכעיס את אלכסנדר ואריסטובלוס, וכל דיבור  שלהם נאמר בהפרזה או בסילוף. חשדנותו של הורדוס הלכה וגברה. הוא הצליח לסחוט בעינויים קשים הודעות מעבדיהם של אלכסנדר ואריסטובלוס על כך שאלה האחרונים מתנשאים למלוך, מתלוננים על אביהם, ורוצים לברוח מפניו לרומי. הורדוס התלונן בפני אוגוסטוס, שיעץ לו לחקור תחילה את העניין בבית דין מיוחד בבירות שבסוריה. השופטים, שהיו ידידי הורדוס דנו אותם למיתה. הם הובלו לשומרון , ושם הומתו מיתת חנק (שנת 7 לפסה"נ).

לאחר שהוסרו מן הדרך אלכסנדר ואריסטובלוס , החל אנטיפטר לחשוש, שאם לא ימהר לעלות לכס המלוכה, יקדימוהו אחיו הצעירים ארכילאוס ופיליפוס שהתחנכו ברומא. לכן רצה אנטיפטר להחיש את מיתתו של הורדוס. לשם כך התחבר אנטיפטר עם פירורה אחי הורדוס, אשר לא הסכים לדרכיו,  ושניהם תכננו להרעילו. הדבר נודע להורדוס לאחר שפירורה מת מהרעלה ואלמנתו הודתה, שהרעל נועד להורדוס . הורדוס קרא לאנטיפטר ממקום שיבתו ברומי.

אנטיפטר, שלא ידע דבר על חשדותיו של הורדוס מיהר לחזור לירושלים. הורדוס ציווה לאסרו וביקש מאוגוסטוס להוציא פסק דין. הלה התיר לו להרוג את בנו (4 לפסה"נ).

בטרם מותו עוד הספיק הורדוס להרוג 40 איש ומתוכם שנים מגדולי הפרושים , יהודה בן-צריפא ומתתיהו בן-מרגלא , שהורו לתלמידיהם (שאר האנשים שנתפסו) להסיר משער בית המקדש את נשר הזהב (4 לפסה"נ).

חמישה ימים לאחר מות אנטיפטר ולאחר כ- 36 שנות שלטון של עריצות, מת הורדוס.