|
|
|
בוקר
אחד מצא העורב פרוסת גבינה, הוא החזיק אותה במקור שלו והתיישב על העץ הגבוה
ביותר באזור כדי לאכול אותה . כך חשב
העורב , יראו אותי כולם ויקנאו בי על שזכיתי בפרוסה כה יפה של גבינה . כשעמד
העורב לפתוח בסעודה החגיגית , קרב אל העץ השועל ,שריח הגבינה עלה באפו . השועל
היה רעב ורצה לזכות בגבינה. עמד השועל לרגלי העץ וניסה למצוא תכסיס. הוא
התחיל לשבח את העורב ואמר לו : "מה נאה אתה ומה יפות נוצותיך ! מתאים לך
להיות מלך העופות , חבל רק שקולך אינו נעים" העורב
התנפח מרוב גאווה ורצה להראות לשועל שגם קולו ערב . הוא פתח את מקורו וצרח . וכך
כמובן נפלה הגבינה מפיו . חטף השועל את הגבינה ואכל אותה . "אכן עורב גנדרן" אמר השועל ,
"אולי יפה מראך , אולי ערב קולך , אבל בשביל להיות מלך העופות , צריך שיהיה
גם מעט שכל בקדקוד " . |
